עזר ויצמן – הנשיא השביעי של מדינת ישראל 

ויצמן הצעיר שאף להיות טייס בעקבות בן דודו מיכאל ויצמן שהיה טייס בחיל האוויר המלכותי ונפל במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא עבר קורס טיס אזרחי עוד לפני גיוסו לצבא הבריטי. לאחר שירות של שנה כנהג תובלה בחיל האוויר הבריטי הצטרף בשנת 1943 לקורס טיס במושבה הבריטית רודזיה (כיום זימבבואה) שבאפריקה. הוא סיים את הקורס שנתיים לאחר מכן ושירת בהודו. בשנת 1946 השתחרר מהצבא הבריטי. לאחר שחרורו נסע ללונדון ללמוד תעופה ושם הצטרף לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). בשובו ארצה הצטרף ל"שירות האוויר" של "ההגנה", אשר היה גרעינו של חיל האוויר הישראלי, שויצמן נמנה על מקימיו. 

במלחמת העצמאות הטיס ויצמן תחמושת ואספקה לנגב ולגוש עציון הנצורים ועסק בפינוי פצועים. ב-1948 נשלח ויצמן לצ'כוסלובקיה לקורס הסבה מזורז להטסת מטוסי מסרשמידט, שנרכשו על ידי ישראל. מאז שירת בחיל האוויר בתפקידים מבצעיים ופיקודיים, ובשנים 1966-1958 שימש כמפקד חיל האוויר ומילא תפקיד מרכזי בעיצוב רוחו ודמותו של החיל ובחיזוק עוצמתו וכשירותו. בשנים 1969-1966 כיהן כראש אגף המטה הכללי, לימים אגף מבצעים (אג"מ).

ב-1969 השתחרר מצה"ל והצטרף מיד לממשלת הליכוד הלאומי כשר מטעם תנועת החרות. הוא כיהן כשר התחבורה עד לפרישתה של גח"ל (גוש חירות ליברלים) מהממשלה ב-1970 בעקבות קבלת תכנית רוג'רס. ויצמן כיהן כיו"ר תנועת החרות עד 1972. לקראת מערכת הבחירות ב-1977  חזר ויצמן לפעילות בתנועת "הליכוד". ויצמן ניהל את מסע הבחירות שהוביל ל"מהפך" הפוליטי שבו עלה הליכוד לשלטון, והתמנה לשר הביטחון בממשלתו של מנחם בגין. ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 חולל מפנה בדעותיו הניציות של ויצמן. הוא מילא תפקיד חשוב בהשגת הסכם קמפ-דייויד ב-1978 שסלל את הדרך לחוזה השלום הישראלי-מצרי ב-1979. ב-1980 התפטר ויצמן מן הממשלה בשל חילוקי דעות עם ראש הממשלה בסוגיית קידום השלום ובשל קיצוץ בתקציב הביטחון ומדיניות ההתנחלות בשטחים.

מ-1980 עד 1984 פנה ויצמן לעסקים פרטיים. ב-1984 ייסד מפלגה חדשה בשם "יחד" שנבחרה לכנסת והיוותה לשון מאזניים בין שתי המפלגות הגדולות. באותה שנה הוקמה ממשלת רוטציה בראשותו של שמעון פרס, בה כיהן ויצמן כשר בלי תיק, כממונה על ענייני הערבים וכחבר הקבינט המצומצם. באוקטובר 1986 הצטרף עם מפלגתו למערך. ב-1988 מונה לשר המדע והטכנולוגיה בממשלת האחדות הלאומית בראשותו של יצחק שמיר. לאחר פירוק ממשלת האחדות הלאומית החליט ויצמן לפרוש מהפוליטיקה וב-1992 התפטר מן הכנסת.

ב-1993 נבחר עזר ויצמן לנשיא המדינה. בעת כהונתו התבטא לא אחת בנושאים פוליטיים ושנויים במחלוקת, בהם המו"מ עם הפלסטינאים ועם סוריה.  כנשיא הקפיד ויצמן להגיע לביקורי ניחומים אצל המשפחות ששכלו את יקיריהן בזמן כהונתו, וכן ביקר אצל פצועי צה"ל. ויצמן מיעט לעשות שימוש בסמכותו לקציבת עונשם של אסירי עולם שהורשעו בביצוע רצח. ב-1998 נבחר לתקופת כהונה נוספת אך התפטר שנתיים לאחר מכן על רקע חקירה משטרתית ולמרות החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש נגדו כתב אישום. בזמן כהונתו עודכנה תקופת כהונת הנשיאים ל-7 שנים.

ראומה ויצמן נולדה בלונדון בשנת 1925. בגיל שנה עלתה ארצה עם הוריה רחל ודב שוורץ והמשפחה השתקעה בירושלים. הוריה שהאמינו בחינוך הקיבוצי שלחו אותה בגיל תשע לקיבוץ משמר העמק. בשנת 1950 נישאה לעזר ויצמן.

במשך השנים, עוד בטרם נבחר בעלה לנשיאות, עסקה הגברת ויצמן בהתנדבות ובעשייה ציבורית. לאורך שנות פעילותה הציבורית הגברת ויצמן התמקדה בתחומים הבאים: קליטת עלייה – במסגרת עיסוקה זה ביקרה במרכזי קליטה ואתרי קרוונים ואירחה עולים חדשים בבית הנשיא; טיפול בילדים מוגבלים – הגברת ויצמן התנדבה שנים רבות בארגון מיח"א המטפל בילדים חירשים; הקדישה את זמנה לנושא האוריינות ועידוד הקריאה ופעלה בתחום הדיפלומטי כשאירחה נשות דיפלומטים והשתתפה בכנסים בינלאומיים.