זלמן שזר – הנשיא השלישי של מדינת ישראל 

בשנת 1905 הצטרף זלמן שזר לתנועת פועלי ציון והיה פעיל בארגון קבוצות יהודיות להגנה עצמית ברוסיה הלבנה ובאוקראינה. בקונגרס הציוני ה-13 בשנת 1923 נבחר לוועד הפועל הציוני. שנה לאחר מכן עלה לארץ ישראל, ומאז תרם ממרצו לתנועת העבודה ולהסתדרות הציונית: היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות והוועד הלאומי, שימש כחבר מערכת העיתון דבר והיה העורך הראשי של העיתון בשנים 1949-1944. כמו כן ייצג את התנועה הציונית במסעות הסברה באירופה ובארצות הברית.

שזר נמנה עם מחברי מגילת העצמאות של מדינת ישראל, ולאחר הקמת המדינה נבחר לכהן כחבר בכנסת הראשונה, השנייה והשלישית, וכן התמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה. במסגרת תפקידו זה יזם את חוק לימוד חובה. לאחר שהתפטר מהממשלה הצטרף להנהלת הסוכנות היהודית וכיהן בה בתפקידים שונים. ב-1963 נבחר לכהן כנשיא השלישי של מדינת ישראל. הוא כיהן בתפקיד למעלה מעשר שנים. שזר היה הנשיא הראשון שהתגורר במשכן הנוכחי. הוא פתח את בית הנשיא בפני חוקרים, סופרים ואמנים. בנוסף לתפקידיו הרשמיים, שזר קיים בבית הנשיא חוגים לחקר התנ"ך ויסד חוג לדיון בבעיות העם היהודי.

כבחור צעיר, הגיע לווילנה, שם עסק בתרגום מאמריהם של דב בר בורוכוב ושל יצחק בן צבי מרוסית ליידיש. בשנים 1911-1907 למד באקדמיה ללימודי היהדות בסנט פטרבורג. בביקורו הראשון בארץ ישראל פגש את ברל כצנלסון ואת המשוררת רחל. שזר עזב את רוסיה בשנת 1912 ונסע ללימודים בגרמניה, שם עסק גם בעריכת ביטאונים ובעבודה ארגונית ציונית במשך עשור שלם. במהלך לימודיו התעמק בחקר תולדות עם ישראל במזרח אירופה, בביקורת המקרא ובתולדות התפתחות לשון היידיש. כמו כן סייע בעריכת העיתון הציוני-גרמני יודישע רונדשאו. בשנים 1949-1944, לאחר מותו של ברל כצנלסון, עורכו המיתולוגי של העיתון דבר, שימש כעורך העיתון. פרסם מאות מאמרים, רשימות ושירים. מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל בירושלים נקרא על שמו.

רחל שזר (כצנלסון) נולדה בבוברויסק שבבלרוסיה בשנת 1885. היא פגשה את שזר בתקופת לימודיה באקדמיה ללימודי היהדות בסנט פטרבורג, ובשנת 1920 עלו השניים לישראל ונישאו. לאורך שנות חייה פעלה בשלושה מישורים: קידום האישה, עידוד מפעלי חינוך ותרבות וביקורת ספרות.

עוד בשנת 1915 הייתה רחל שזר בין המייסדות של תנועת הפועלות בגליל. כחברה בתנועה ראתה בעידוד הביטוי העצמי של האישה הפועלת ובקידום השכלתה העברית ערך עליון. במסגרת פועלה ייסדה את כתב העת דבר הפועלת שנתן במה לביטוי עצמי, גילוי וטיפוח כישרונות ספרותיים של נשים. היא ערכה את כתב העת במשך 25 שנים. על פועלה לקידום האישה זכתה בפרס ישראל בשנת 1958. במהלך השנים המשיכה רחל שזר לפעול גם בתחום ביקורת הספרות ופרסמה שני ספרים ("מסות ורשימות", "על אדמת העברית") שריכזו מבחר מהמסות והרשימות שפרסמה במהלך השנים.

לאחר בחירתו של זלמן שזר לנשיא השלישי של מדינת ישראל פעלה להרחיב ולהדק את קשרי המדינה עם ארגוני נשים בארץ ובעולם, להגביר את הסיוע לארגוני נכים ונזקקים ולעידוד סופרים ואמנים. רחל שזר נפטרה ב-1975 ונקברה בהר הרצל לצד בעלה.