חדשנות 

נשיא המדינה, שמעון פרס, מאמין שבעשור הקרוב נהיה עדים להתפתחות מדעית שלא הייתה כמוה. המהפכה תתבסס על שילוב בין שלוש מגמות עולמיות:
1. כוח מחשוב (Computation) זמין ונגיש.
2. מימוש ההבטחה שבננו טכנולוגיה שתאפשר מחקר מעמיק בתחום המוח האנושי.
3. התרחבות והתעצמות קהילת המדע העולמי – בדגש על המדינות המתפתחות.

נשיא המדינה מוביל פעילות לקידום התעשייה והאקדמיה בישראל כדי שיוסיפו לעמוד בחוד החנית של מגמות אלה. מאמציו בנושא זה מוקדשים בעיקר לקידום שיתוף פעולה בין ישראל ובין מדינות ומוסדות מחקר מצטיינים ברחבי העולם.

צוות הנשיא פועל עם משרדי הממשלה ומובילי המחקר והפיתוח בישראל כדי לכבוש יעדים ארוכי טווח לקידום המדע. המלצות הגופים לקידום המדע משולבות בסדר יומו המדיני-כלכלי של הנשיא, והביאו להישגים של ממש – בין היתר באמצעות שיתוף פעולה בין ישראל לאירואסיה, ברזיל, קוריאה, סין וארצות הברית.

הנשיא ומובילי המחקר בישראל מתכנסים מעת לעת בבית הנשיא, ודנים באתגרים מדעיים והפוטנציאל הכלכלי הגלום בהם. בכינוסים אלה נפגשים אנשים מתחומי המדע, כלכלה, ממשלה ומנהלי חברות בנושאים הרלוונטיים. הנשיא אף מבקר במרכזי פיתוח, מעבדות מחקר, וחברות ההיי-טק החדשניות ביותר בישראל.

בנוסף, במסגרת ועידת "פונים אל המחר", הנערכת בחסות הנשיא, מתכנסים בישראל טובי המדענים בעולם במטרה להיחשף לקהילת המדע הישראלית ולדון ב"מחר" של המדע העולמי ותרומתה האפשרית של ישראל לפתרון האתגרים הניצבים בפני משפחת העמים.

המדע המודרני מאפשר לאנושות להפיק אנרגיה בהיקפים תעשייתיים ממקורות אשר עד כה היו רחוקים מהישג ידה. המזעור המתאפשר מיכולות הננו-טכנולוגיה, ההתקדמות שהושגה במערכות התפלת המים, המעבר לתחבורה חשמלית נקייה, כולם יניחו יסודות למערכת מחיה חדשה המיטיבה עם בריאות האדם וקיימות החברה האנושית ככלל.

מדינת ישראל מובילה תחומים רבים במחקר ובתעשיית הקלינטק העולמית. הנשיא מקפיד לבקר במרכזי החדשנות ובחברות המובילות, במעבדות המחקר בתחומי המים, החקלאות, האנרגיה החלופית והתחבורה הנקייה. כמו כן, בביקוריו בעולם, מלווים את הנשיא בכירי התעשייה כדי ללמוד על אתגרי השוק המקומי ולפתח שיתופי פעולה מדעיים ועסקיים בתחום האנרגיה החלופית.

הנשיא שמעון פרס מאמין בקידום אנרגיות חלופיות על פני שימוש בנפט ופיתוח פתרונות ממוזערים בתחום האנרגיה הסולארית, שיקטינו משמעותית את הצורך בקרקע לציוד. לדבריו, "רבים מדברים על הצורך בהקמת כורים גרעיניים להפקת חשמל. השמש היא הכור הגרעיני הטוב ביותר היא אינה עולה כסף והיא דמוקרטית – הגישה אליה שווה לכל אדם."

כחלק מאמונתו בקידום האנרגיה החלופית עמד הנשיא בראש המשלחת הישראלית בוועידת האו"ם לשינוי האקלים (United Nations Climate Change Conference) שהתקיימה בקופנהגן בדצמבר 2009.

מים הם יסוד החיים, התזונה, התרופות והניקיון. 10 מיליון ילדים מתים בשנה בשל חוסר נגישות למים נקיים. בשנת 2050 העולם צפוי למנות כ-9 מיליארד בני אדם. ההתחממות הגלובלית גורמת להחרפה בחיסרון העולמי במים, ומציבה בפני האנושות אתגר לפתח אמצעים לחיסכון וטכנולוגיות חדשות. ישראל מובילה בתחומי ההולכה, הניטור והטיהור של מים.

הנשיא, שמעון פרס, תורם ממרצו לקידום פתרונות טכנולוגיים ישראליים לבעיית המים בעולם: שיטות השקיה שפותחו בישראל ומשלבות היי טק וחקלאות חוסכות אחוזים ניכרים מצריכת המים. מערכות ההשקיה הישראליות משרתות מיליוני דונמים חקלאיים ברחבי העולם ומאפשרות חיסכון של כ-30% מתצרוכת המים.
המים הזולים ביותר הם אלה שבהם לא השתמשנו – החיסכון במים הוא המפתח. שורה של טכנולוגיות ישראליות חדשות מאפשרת לדעת את הכמות המדויקת של מים הנדרשת עבור גידולים ספציפיים בכל רגע נתון ולהשקות אותם לפי הצורך. שיטות לטיהור, התפלה ושימוש חוזר במים מאפשרות כיום שימושים רבים יותר עבור כל ליטר.

הנשיא שמעון פרס מצרף לחלק מביקוריו הממלכתיים, דוגמת אירו-אסיה (קזחסטן ואזרבייג'אן), ודרום אמריקה (ברזיל וארגנטינה), משלחות של ראשי חברות ישראליות העוסקות בחקלאות ומים ובכך מסייע לקידום הפיתרונות שפיתחה התעשייה בישראל.

תאי הגזע אוצרים בתוכם את היכולת להתמיין לאיברי הגוף השונים. פרופסורים ישראלים היו הראשונים שהצליחו בבידוד תא גזע בשנת 1998 ובכך הרימו תרומה משמעותית להוכחת ההיתכנות של הרפואה המחדשת (Regenerative Medicine) שעיקרה שימוש בתאי הגזע וברקמות חיות להפקת "חלקי חילוף לגוף". מדינת ישראל נמצאת בחזית העולמית בנושא המחקר בתאי גזע.

כאדם המאמין בפתרונות חדשניים לבעיות ישנות, סבור הנשיא שמעון פרס שבעתיד הקרוב המחקר המדעי בתחום תאי הגזע יוביל לפיתרון מגוון בעיות רפואיות. המחקר המדעי בתחום תאי הגזע יוביל לכך שניתן יהיה ליצור "חלקי חילוף" לאדם העשויים מתאי הגוף של אותו אדם. במטרה לקדם נושא זה יזם הנשיא פורום חשיבה, המתכנס מעת לעת, בו משתתפים מיטב המוחות בתחום חקר תאי הגזע. כמו כן, משלב הנשיא בסיוריו ביקורים במרכזי מחקר אוניברסיטאיים וחברות מובילות בתחום.

האנושות ניצבת בפני עידן חדש שבו תוכל להגיע רחוק יותר לחלל ועמוק יותר אל קרקעית האוקיינוס. אמצעי התחבורה הולכים ומתפתחים, וכיום אינם מהווים את המגבלה העיקרית למסע בחלל אלא היכולות הגופניות של בני האדם.

הנשיא שמעון פרס מאמין כי הטכנולוגיה תוכל בעתיד לשפר אפילו את היכולות של הגוף האנושי, ולכן הציב את קידום חקר ופיתוח תחום החלל כאחד הנושאים החשובים בחזון הכלכלי-טכנולוגי של מדינת ישראל.

לשם כך מכנס הנשיא מעת לעת את הרשויות האמונות על התחום וכן ראשי חברות פרטיות המובילים בתחום כדי לבדוק כיצד יכולה ישראל למנף את היתרון היחסי שלה בנושא. במסגרת פעילותו זו אירח הנשיא את משלחת נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית.

נשיא המדינה דוגל בחינוך לערכים ומקדם הקניית השכלה גבוהה לשכבות שונות באוכלוסייה ובהם חיילים בשירות סדיר. לשם כך פועל הנשיא בשיתוף צה"ל בפרויקט "הסיירת האקדמית" לקידום אוניברסיטה בצבא, שבמסגרתו ילמדו חיילי צה"ל לתואר אקדמי במסגרת שירות החובה.

הנשיא, שמעון פרס, מאמין במגמה חדשה הקיימת בתחום החינוך המסמנת חלוקת תחומים חדשה: המורה יעסוק בהקניית ערכים, בבניית האישיות ובנושאים שמעבר לזמן ויהפוך את תכניות הלימוד למאתגרות ולמעניינות יותר, ואילו המידע והשליטה בממדים טכנולוגיים יועבר להוראה טכנולוגית.

כאדם פרגמטי סובר הנשיא, שמעון פרס, כי יש צורך למצוא פתרונות טכנולוגיים חדשים למציאות של טרור: כלים שנוצרו למלחמה קלאסית אינם הולמים בהכרח את הדרוש להילחם בטרור האישי והגלובאלי. גם כאן, ישראל מובילה במחקר. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה מטוס ללא טייס בגדלים שונים. לאור אירועי הטרור בשנים האחרונות הדרישה לכלים אלה תלך ותגבר.

לפני 25 שנים מחשבים היו בגודל של חדר שלם. כיום, היכולת החישובית של מכשיר טלפון נייד, שגודלו כגודל כיס, עולה אלפי מונים על זו של המחשב החזק ביותר של שנת 1985, ועלות ייצורו נמוכה אלפי מונים.

הננוטכנולוגיה תאפשר לנו בשנים הקרובות להמשיך ולמזער את הכלים העומדים לרשותנו, ולראשונה נוכל לחקור את המכונה המתוחכמת ביותר ביקום – המוח האנושי. הנשיא, שמעון פרס, מאמין כי ההישגים הראשונים בתחום זה שנעשו בשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של עולם חדש של תגליות מדעיות, ומעודד פיתוח של כלים חדשים בתחום הננוטכנולוגיה.