|
נשיא הרפובליקה של פנמה, מר ריקארדו מַרְטִינֶלִי והגברת מַרְטִינֶלִי (Martinelli),
סגן-הנשיא ושר-החוץ, מר חואן קרלוס וָארֶלָה (Varela),
הרבנים הראשיים לישראל,
שרים,
ח"כים,
שגרירים,
אורחים יקרים,
כבוד ועונג רב לי, אדוני הנשיא והגברת מַרְטִינֵלי, לקדם את פניכם ואת פני הנלווים אליכם פה בירושלים, עיר-הנצח.
מדינת-ישראל מאירה לכם את פניה כידידים נאמנים המייצגים אומה קטנה בהיקף אוכלוסייתה וגדולה ברוחה.
מכל התעלות שבעולם – תעלת פנמה תמיד שימשה גשר, ואף פעם לא היוותה מחיצה.
התפקיד של התעלה נראה לפעמים כיעוד של ארצך: לגשר, לחבר, לקרב.
התעלה מחברת את שני האוקיינוסים הגדולים שבתבל, שכאשר הם רותחים פוליטית או קוצפים אקלימית – הם יוצרים דאגה גדולה ולפעמים גם אסונות.
ועל כן על אף המרחק הגיאוגרפי שבין שתי מדינותינו – אנו חשים קירבה אמיתית בין שני עמינו.
עם ישראל ליווה תמיד באהדה את מאמצי העם הפנמי האמיץ לעצמאות, לחירות ולגישור.
אנחנו מוקירים את היחס החם של עמכם כלפי הקהילה היהודית בפנמה, את רגשי הידידות כלפי מדינת ישראל ואת תמיכתכם בשאיפתנו להקים גם כאן גשר של שלום וקידמה בין מרחבים כלכליים וגיאוגרפיים,
בין תרבויות ודתות, בין מערב ומזרח, ובין בני אדם לבני אדם.
פנמה יצאה מכובדת ומחוזקת מזיקתה למנהיגת העולם החופשי, והתייצב בה בסופו של יום משטר דמוקרטי תקין ויציב.
העם הפנמי העניק לך, אדוני הנשיא, את אמונו, ותחת הנהגתך האיתנה והחכמה צועדת מדינתך קדימה.
ואתה – אדוני – פועל בהצלחה למשיכת ידע והשקעות, להרחבת הכלכלה המקומית מעבר לגבולותיה של פנמה אל שווקים אזוריים,
ולהבאת בשורת העולם החדש הבנוי על מדע וטכנולוגיה לארצך.
כבוד הנשיא מרטינלי,
פנמה החליטה לפני כשש-עשרה שנה שהיא איננה זקוקה לצבא סדיר. דבר שמעורר את הקנאה שלנו. גם אנו כמוך שואפים ליום שלא יהיה צורך בצבא כי לא תהיה סכנת מלחמה.
כידוע לך, מן העיר הזאת, ירושלים, בקעה לפני יותר מאלפיים וחמש-מאות שנה בְּשׂוֹרַת החלפת החרבות במַזְמֵרוֹת וכינון שלום אוניברסלי.
"לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב", ניבא כאן ישעיהו הנביא.
לצערי החזון הנכסף הזה עדיין לא היה למציאות באזורנו, השסוע באֵיבוֹת וסכסוכים.
מדינת-ישראל חפֵצה בשלום עם כל שכניה מסביב. אבני-פינה לשלום כולל הונחו לפני שלושים ואחת שנים בחתימת הסכם השלום עם מצרים, ולפני שש עשרה שנה בכריתת חוזה השלום עם ממלכת-ירדן.
הַבקָעָה ראשונה בדרך לשלום עם הפלשתינאים הושגה לפני שבע-עשרה שנה, אם כי המסלול נותר רצוף מכשולים שעיכבו – ועדין מעכבים – את השגת היעד.
ישראל אימצה את הגישה של שתי מדינות לשני העמים שיחיו בשלום ובכבוד הדדי.
האסון הגדול ביותר, המסַבֵּך את המצב באזורנו והמונע בשנים האחרונות את ההתקדמות לשלום, הוא ללא-ספק עלייתו של גל הרדיקליזם האיראני והג'יהדיסטים מבית מדרשן של טהרן ואל-קאעידה.
זו אסכולה המטפחת איבה בין-דתית, הדוגלת באלימות ובטרור רצחני ללא-גבולות, המתנגדת בתוקף לכל מהלך של פיוס ושלום, והבָּזָה לערכים דמוקרטיים ולקדוּשת חיי-אדם.
אדוני הנשיא,
אתה בא לארץ ידידותית שמוקירה את מנהיגותך הכריזמטית ורבת התנופה.
ישראל, כמו פנמה, היא ממשפחת העמים, שאינה עתירה בשטח או באוכלוסייה.
אבל כמוכם אנו ניצבים באותו צד של ההיסטוריה. בצד של דמוקרטיה, בצד של שלום, בצד של התנהגות אחראית כלפי הטבע של כדור הארץ, ובצד של אמונה באדם, בכבודו, בזכויותיו, בחירותו.
ברוך אתה בבואך. אנו נצעד יחד כידידי אמת.
אני יודע שאתה, אדוני, וממשלתך ועמך, עומדים עִמָּנוּ כידידים ובני ברית מול האתגר הזה, במחנה הגדול והצודק של האומות הנאורות והחופשיות שוחרות-השלום.
הרשו נא לי, גבירותיי ורבותי, להרים עמכם כוס לחיי הנשיא והגברת מַרְטִינֵלי ולביצור הידידות והאחווה בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה של פנמה.
לחיים!
SALUD!
|
|
