דברי הנשיא בקבלת פנים למקבלי העיטורים והצל"שים
 סוכת הנשיא, 2 אוקטובר 2007

ראש המטה הכללי, אלופי צה"ל,
קצינים וחיילים מקבלי העיטורים והצל"שים,
משפחות שכולות יקרות,
יושב-ראש וועדת העיטורים והציונים לשבח,

אני שמח לקבל את פניכם בסוכה זו הפתוחה בחג לכל בני ישראל. אתם, בעלי העיטורים והצל"שים, הינכם האושפיזין המכובדים, היקרים והאהובים ביותר שעם ישראל כולו מכיר לכם תודה שאין לה שיעור. זהו מעמד חגיגי ומרומֵם נפש של גאווה והוקרה, לעם כולו. נסוּכה בו גם תוגה עמוקה על רֵעים וּמפקדים, אנשי עוז וּמופת, שנמצאו ראויים וצריכים היו להיות כאן בסוכה היום – ולא זכו. השורה העטוּרה הנמצאת פה חסרה אותם, וחסרונם צורֵב את הלב. נוכחות תפארתם לא תיעלם. היא צמודה לדמותם וְלִשמָם לעד כשהם חתומים בהתרגשות בנשמת העם. לו תהי בכך לכם – בני משפחותיהם, קרוביהם ואוהביהם – נחמה פורתא, אבל היסטורית.
גבורת לוחמים במבחן האש והקרב – אין תובענית ואין נַעֲלָה ממנה. היא נצרפת בתנאים הנוגדים לעיתים קרובות את האינסטינקט הקיומי ואת טבע האדם. ההתעַלּוּת הזאת אינה נולדת לפתע, יש מאין בזירת הלחימה. היא פרי של תכונות אופי, קווי אישיות, ערכים ותודעה הנטמעים בלוחם, והנעוצים בבית הוריו, בקרקע צמיחתו, בחינוכו ובהכשרתו הצבאית. שנים על שנים מתאמן המפקד והחייל לרגע מכריע זה.
מי שמחמיצו – מפסיד את הקרב. מי שתופסו – מציל את העם. זו גבורה היוצרת שותפות ואחריות הדדית שבין הלוחם לחבריו, נאמנות מלכדת, דבקות במשימה, ואת גאון היחיד והיחידה, המשקפת את ההכרה בצדקת השליחות שבשמה יצא הלוחם לקרב.
אתם, מקבלי העיטורים, יצאתם למלחמה לא פשוטה ולא מוזמנת ומילאתם בה את תפקידיכם בתור מפקדים ולוחמים בצבא הגנה לישראל כמצופה, ומעל ומעבר לכך. ועל כך צוינתם לשבח הנעלה ביותר שעם כמונו יכול להעניק ללוחמיו.
רוחו של לוחם עומד לעיתים למבחן בתנאים קיצוניים הדורשים תושיה רבה, הקרבה ומסירות-נפש. המלחמה יוצרת מצבים שבהם עצם חייו של הלוחם נתונים בסכנה, ובהזנק של רגע, בהרף זמן, מפקדים ולוחמים מתעלים לדרגה הנשגבה ביותר, בשמרם על קור רוח, על ראש צלול תחת לחץ כבד מנשוא; וכאשר הם מחליטים להשליך את נפשם מנגד כדי לבצע משימה בלתי אפשרית בתנאים קשים מנשוא; כאשר נחלצים לפנות פצוע משדה האש ולהציל חיים של חברים לנשק, תוך סיכון חיי המצילים – רואים את שיא הגבורה ואת פסגת הרעות בעת ובעונה אחת .

מפקדים ולוחמים יקרים,
אפשר לבקר החלטה או תהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני והבטחוני הבכיר. זה לגיטימי ונכון בתרבות דמוקרטית חופשית. אבל מה שצריך להיות מעל לכל מחלוקת, היא הרוח הגדולה של לוחמי צה"ל בזירת הקרב, שאתם – מקבלי הצל"שים – מייצגיה המובחרים. אתם נבחרתם מקרב אלפים ורבבות של חיילי סדיר ומילואים שהפגינו במערכה בלבנון אומץ לב, כושר לחימה, יוזמה, חברות ואחריות יוצאי דופן. אתם מייצגים כאן את המסקנה הבלתי נמנעת, שהעם יכול לסמוך על חייליו והוא חייב תודה עמוקה להישגכם העילאיים.
המלחמה אליה יצאתם נדלקה על ידי תוקפנות בלתי נסבלת של החיזבאללה נגד שטחה הריבוני של מדינת ישראל ונגד חייליה ואזרחיה. את שרשרת ההתקפות של ארגון הטרור הזה, הפועל בהשראתה ובתמיכתה של טהרן, חובתנו היתה לעצור ולהשיב לה במענה חזק ונמרץ. לא כל יעדי המלחמה הושגו; חיילינו החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר עודם לדאבוננו בשבי החיזבאללה ולא נשקוט עד שובם. אבל המצב המסוכן ששרר לאורך קו הגבול השתנה מאוד, עם חיסול המערך הקדמי של החיזבאללה לאורך הגבול, ופריסת צבא לבנון בגיבוי כוח בינלאומי בדרום לבנון. ומה שלא פחות חשוב: גברה ההכרה, גם בלבנון עצמה, כי החיזבאללה לא יצלח לחסל את ישראל, אבל הוא עלול לחסל את לבנון. לא ישראל מסכנת את שלמותה וצביונה של לבנון. חיזבאללה מנסה להפכה לגרורה איראנית. לבנון אינה אויב שלנו. האיסלאם אינו מטרה שלנו. המטרה היא הטרור המסכן את האזרחים בלבנון ואת המאמינים באלהי השלום.
המלחמה חשפה ליקויים, צה"ל פועל לתקנם, הוא הצליח, לדעתי, לצאת מחוזק ממנה. צה"ל נמצא היום בכשירות ובמוכנות במערך הסדיר ובמערך המילואים ברמה גבוהה ומשופרת יותר, והתהליך עוד ימשך.
חפצי שלום אנחנו, אבל גם מפוכחים דיינו כדי להכיר את הסכנות הנשקפות לנו בעתיד. ולדעת שעוצמת המגן היא המיילדת הלגיטימית של שלום אמת. בטיפוח יתרון האיכות – האנושי, המוסרי והטכנולוגי – ובקיום יכולת הכרעה מפורשת, נוכל להרתיע אויב, להרחיק סכנה, לקרב את השלום.
הסיפור על דוד וגוליית העניק לעם היהודי ייחוד אוניברסלי. בישראל החדשה, במשך 60 שנות קיומה, נאלצנו לעמוד מול מצבים "גולייתים". מקבלי האותות הם ה"דודים" של ימינו.
אתם, מקבלי הצל"שים, התחברתם לשרשרת המהוללת הזו. שאו בגאווה את העיטור כביטוי לכבוד שצה"ל ומדינת ישראל רוחשים לכם, כי בגבורתכם זכיתם בו.
בשמם של כלל אזרחי ישראל – הנני מצדיע לכל אחד מכם!
חג הסוכות, חג האסיף, האושפיזין, וארבעת המינים – הלולב, האתרוג, ההדס והערבה – מסמלים כידוע את דרכם של בני ישראל במדבר, את מאור הפנים לכל אורח, את אחדות ישראל על תפוצותיה, ואת הקירבה אל טבע מולדתו. היותכם בסוכה זו מסמלת את התפילה היהודית העתיקה: "ופרוש עלינו סוכת-שלום".
ברוכים הבאים ומועדים לשמחה!