כבוד הנשיא;
אנו מקבלים פניך בדברי הנביא ישעיה:
"מה-נאוו על-ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום מבשר טוב – משמיע ישועה"
אנו מקבלים אותך כידיד דגול –
כמי שהתעלה בשעת הצורך;
כמי שסלל דרך לשלום.
עמנו מאמץ אותך לליבו כמנהיגה של אומה גדולה ומיוחדת
אשר –
משהבטיחה את חרותה היא
לא עייפה מלהעניקה לאחרים.
שמענו לעצתך שלא לזלזל באיום האיראני.
אל לה לאיראן לזלזל בנחישותנו להגן על עצמנו.
ביקורך חל ערב העשור השישי לתחייתנו ההיסטורית.
שבע פעמים הותקפנו.
לא הפסדנו מלחמה;
לא הפסדנו רצוננו בשלום;
לא דחינו את הדמוקרטיה אפילו לרגע אחד.
בעת מלחמה ובשעת שלום ארה"ב תמכה בנו.
בלב שלם אני מבקש לומר: "תודה מקרב לב".
נאומך בפברואר 2002 הביא להסכמה רחבה באזור באמרך:
"חזוני הוא שתי מדינות השוכנות זו לצד זו בשלום ובביטחון."
חזונך נראה אז רחוק, היום הוא הבסיס למו"מ.
השלום יכול להתקדם בשלושה מסלולים:
מדיני – מסגרת לשתי מדינות;
כלכלי – העלאת איכות החיים משני צידי הגבול;
ביטחוני – סכר לטירוף של איראן, חיזבאללה, וחמאס.
ערב ביקורך הצהרת כי שנת 2008 תהיה מעבר
ממילים למעש, משאיפה למציאות.
אכן, שנים עשר החודשים הבאים יהוו מבחן של אמת.
אסור שיסתיים במלל בלבד.
הימים הבאים הם חורצי גורל:
אם לא ינוצל הזמן לעשיית שלום -
החימוש ההרסני, הלוחמנות והטרור ישתלטו על סדר היום.
מלחמה לעולם אינה מאוחרת מדי;
שלום לעולם אינו מוקדם מדי.
אין לנו רשות להחמיץ הזדמנות זאת.
אדוני הנשיא:
ברוך בואך בשערי ירושלים!
|
