דברי נשיא המדינה בפני הפרלמנט באנקרה, טורקיה
 13.11.07


אדוני הנשיא,
אדוני יושב ראש הרשות הפלשתינית,
אדוני יושב ראש הפרלמנט,
חברי פרלמנט נכבדים,
נכבדיי,

זהו כבוד אמיתי להופיע בפני הפרלמנט שלכם. פרלמנט שעשה היסטוריה בעבר, וממשיך לעשות היסטוריה של העתיד.

"הדרך היחידה לזכות באושר בחיינו אנו, היא לעשות לא למען עצמנו, אלא למען אלה שיבואו אחרינו." אמר המנהיג הבלתי נשכח, כמאל אתא טורק.

טורקיה עברה מהפיכה כבירה במאה האחרונה. היא הפכה מאימפריה מיושנת לרפובליקה תוססת. מישות שקועה בעבר, ליצירה המעצבת עתיד חדש לה, למדינות האזור, לבני דתה ולבני דתות אחרות. להוכיח שאלוהי ישראל ואלוהי ישמעאל הם אלוהי חיים ולא אלוהי הרס.

קשרי העם היהודי עם ארצכם, ועם עמכם ועם תרבותכם, הם עתיקי-יומין ועמוקי-שורשים. לעמי, כמו לעמכם, זיכרון היסטורי המשתרע על פני אלפי שנים. האמונה, הזיכרון והתקווה, הם סוד קיומו של העם היהודי. שיבתו למולדתו אחרי כמעט אלפיים שנות פיזור ונדודים רבי-תלאות מוכיחים זאת. אנחנו עם זוכר. אנו זוכרים את החסד שהעניקו אבותיכם לאבותינו, כאשר פקד את עמנו אסון כבד. מלכי ספרד פרסמו צו שהציב בפני בני הקהילה היהודית המושרשת בספרד, ברירה בלתי אפשרית – לקבל עליהם את הדת הנוצרית או להיות מגורשים מחצי האי האיברי. רוב רובם של יהודי ספרד בחרו בגירוש. אבל מרבית ארצות אירופה לא המתינו להם בזרועות פתוחות. רק "השער העליון" באיסטנבול איפשר להם הגירה המונית והתיישבות ברחבי האימפריה העותומאנית. הם מצאו שם בית סובלני, שבו יכלו לנהל את חיי הרוח ולכבד את הפולחן הדתי על פי אמונתם. היהודים שבאו מספרד הקימו בית דפוס הראשון בטורקיה, וזכו למחמאה חכמה מפי BAYAZID השני, הסולטאן החכם שאמר: "איך זה שאומרים על פרדיננד שהוא היה מלך חכם? הרי הוא שעשה את ארצו דלה יותר ואת ארצנו עשירה יותר".

באתי אם כן להשמיע את הוקרתנו למופת של טורקיה, שהיא חברה חדשה ותרבות מוסלמית נאורה, שאינה מניחה לגלים עכורים של קנאות דתית אלימה ללחוך את חופי טורקיה המודרנית המייצגות את תפארתה של הציוויליזציה האסלאמית, שתרמה כה רבות למחשבה, לאמנות, למדע, לארכיטקטורה ולכל ענפי היצירה האנושית.

טורקיה ניצבת גם היום בחזית השמירה על כבוד התרבות המוסלמית, מול אלה המנסים לעוות את דמותה האמיתית באמצעות הסתה לשנאה ולטרור.
הדרך הטורקית מצטיירת בעינינו כדרך ליצירת הרמוניה מסביב. ואילו הדרך האיראנית – לא אסתיר זאת – מצטיירת כחותרת להגמוניה שלה על זולתה. טורקיה מעוררת אמון. איראן מעוררת חרדה. ועל כן טורקיה חיונית הן למזרח התיכון והן לאיחוד האירופי. לדעתי, אירופה זקוקה לטורקיה לא פחות משטורקיה זקוקה לאירופה.

בשמה של ישראל הנני מצדיע לכם ולעמכם על תפקידכם ושליחותכם.




חברי פרלמנט נכבדים,

באנו הנה כדי להאזין, לא רק להשמיע. להחליף דעות כדי לקדם את המאמץ להגיע להסכם שלום בינינו ובין הפלשתינאים, ולבדוק סיכויי השלום באזור כולו, מסוריה ועד תימן. אנחנו מאוחדים בשלילת הטרור. לטרור אין בסיס מוסרי. הוא מסר של הרס ודם. אנו רוצים ביחד, לשחרר אותנו מסכנת הטרור ולהעניק לאזורינו אופק חדש, שגם בעזרת המדע והטכנולוגיה, נוכל לשחררו ממצוקת העוני ומנטל האיבה.

ייתכן וטורקיה מסוגלת לתרום לשחרור רצועת עזה מאימת הטרור, ירי הטילים, והשבת החטופים הישראלים, ולאפשר למיליון וחצי פלשתינאים לחיות חיים נורמאליים. יפורקו הטילים, יוחזרו החטופים ועזה ושכנותיה ידעו רגיעה.

חשוב הדבר שטורקיה החדשה, מוכנה להשקיע ממיטב יכולתה, כדי להשיג שלום פוליטי ולבנות שלום כלכלי. שלום מקומי ושלום אזורי.

ברצוני להכריז באוזניכם חברי הפרלמנט הנכבדים, שמדינת ישראל מחויבת להביא סוף לסכסוך, ובראש מעיניה עומד השלום. היא מכבדת את העם הפלשתינאי, את הנהגתו הנבחרת שבראשה עומד מחמוד עבאס, מנהיג מרשים שבינו לבין ראש הממשלה שלנו נוצרו יחסי אמון. יחסי אמון אלה כמו יחסי האמון והכבוד ההדדי הקיימים בין נשיא טורקיה המכובד וראש ממשלתה המכובד, ובין ההנהגה הישראלית, יתרמו רבות לתהליך המדיני.

טורקיה תהיה שותפה למפגש אנפוליס. אנפוליס אינה הצגת בכורה. היא בכלל לא הצגה. היא תחנת-דרך מוסכמת שממנה יוכלו הצדדים להפליג לעומקו של הסכם השלום, ולהעניק לו כיוון, מסגרת וקצב.

זוהי הזדמנות היסטורית שאסור שתיהפך לכישלון היסטורי. וגם אם אנו מתפללים מספרי תפילה שונים, עינינו מופנות לאותו הרקיע, לאותו חזון של מזרח תיכון חדש, שבו טורקיה המכובדת על ידי כל הצדדים, ומשמשת קו התפר בין שלוש יבשות, תוכל להרים את תרומתה, הייחודית.

אופק מדיני זה יביא להיווצרותה של מדינה פלשתינאית לצד מדינת ישראל. מדינה פלשתינאית דמוקרטית, עצמאית, משגשגת, שיחד איתה, לצד ישראל הדמוקרטית, נוכל לשים קץ לאיבה, לטרור, הפוגעים בכולנו. ונוכל למנוע את הרס האדמה, הרעלת המים, זיהום האוויר, ובזבוז המשאבים המושקעים במלחמות חסרות תוחלת.

השלום אינו אינטרס חולף, אלא יעד קבוע. הוא אינו יכול להיות חד צדדי כמלחמה, והוא חייב להיות רב צדדי כתקווה.

חברי פרלמנט נכבדים,

מפגש זה של שלושה שותפים לדרך חדשה, הוא חסר תקדים היסטורי. זהו צירוף חדש של תקווה.

אני תקווה שמפגש אנקרה, כמו תכנית אנקרה שדנו בה בבוקר, תנשוב כרוח גבית לשלום. ותביא אנרגיה כלכלית כדי להפכה לשלום שיורגש בקרב האנשים ולא רק בועידות פסגה. פריחה במקום טרור, ופתיחת שער לתקופה חדשה שבה המדע והטכנולוגיה יוצרים פוטנציאל גדול שאינו פוגע במורשות הרוחניות שלנו.

אני שמח לחלוק במה זו עם מנהיג העם הפלשתינאי, אבו מאזן, כפי שהוא נקרא בחיבה. הוא אישיות גדולה בזכות עצמו. הוא מוביל לשלום. שנינו חתמנו על הסכם אוסלו, הוא בשם הפלשתינאים, ואני בשם ישראל, בטקס שנערך על כרי הדשא של הבית הלבן בוושינגטון.

הסכם זה שינה את שגרת המזרח התיכון. שכן לראשונה יצרנו בסיס, שעליו מתנהל גם היום, תהליך שלום, המושתת על פתרון של שתי מדינות לשני עמים. מדינה פלשתינאית לעם הפלשתינאי ומדינה יהודית לעם היהודי.

מעמד זה, כאן ועכשיו, יתכן והוא לא פחות משמעותי מזה שהיה בוושינגטון. הרי זו תמונה חסרת תקדים, שבארץ הגדולה הזו, טורקיה, שיצרה אסכולה משלה, משמשת עתה כמנוף אקטיבי בתהליך היסטורי, ומוסיפה משמעות ייחודית לצירוף שבין שלום מדיני ושלום כלכלי. בין מסורת לבין מדע. טורקיה משתתפת עכשיו גם כשותפה וגם כבנאי גם כארכיטקט גלובלי, וגם כמהנדס מקומי.

היחסים האסטרטגיים והכלכליים המפותחים בין טורקיה וישראל, היקף הסחר ההדדי הנמדד במיליארדי דולרים בשנה, ובעקבות כך הקשרים המדיניים והאסטרטגיים, מהווים תשתית ברוכה ויציבה של ידידות אמיצה ושיתוף פעולה פורה ומועיל בינינו. קיים מימד נוסף וחשוב לא פחות, והוא הרובד האזרחי-העממי-האנושי של היחסים בין שני העמים. עמכם המסביר פנים, תרבותכם, ארצכם יפת הנופים והחופים המרהיבים, כבשו את ליבו של העם בישראל. הביטוי המובהק ביותר לכך הוא מאות אלפי התיירים הישראלים הפוקדים את טורקיה שוב ושוב בכל שנה ובכל עונות השנה.

אני יודע שאזרחי טורקיה קיבלו בהערכה את סיועה של ישראל באסון הרעש שפקד את ארצכם לפני שמונה שנים, והעם התורכי הביע סלידה עמוקה מן הפיגועים הרצחניים בבתי הכנסת באיסטנבול "נווה שלום" ו"בית ישראל" לפני ארבע שנים. במאבק נגד הטרור קיימת בינינו שותפות גורל, אפילו כאשר מתעוררים ניואנסים כאלה או אחרים.

מכובדי,

אני משוכנע כי עברה המפואר של ארצכם אינו אלא מבוא לעתידה הגדול. אני מאמין כי תולדותיו של העם היהודי, ותולדותיו של העם הפלשתינאי, מבשרים גם הם, לעת שלום, עתיד מזהיר הן למדינת ישראל, הן למדינת פלשתין והן לאזור כולו. ביחד, בידידות-אמת, באיתנות ובנחישות, נפעל למען רווחת בנינו ולמען פיוס, אחווה ושותפות בין כל העמים, הדתות והעדות באגן המזרחי של הים התיכון.

אהבתי את דבריו של משורר טורקי גדול ג'אהיט סיטקי טאראנג'י (CAHIT SITKI TARANCI) שכתב בתום לב:



אני רוצה ארץ
שיהיו בה שמיים כחולים, ענפים ירוקים ושדות זהובים.
שתהייה ארץ של ציפורים ופרחים.

אני רוצה ארץ
שאין בה כאב ראש, ואין בליבה אשליה
ושיהיה בה סוף לריב אחים.


אני רוצה מדינה
שלא תַפלה בין עני לבין עשיר, ביני לבינך
ושביום סגריר יהיה לכולם קורת גג.

אני רוצה מדינה
שלחיות בה יהיה כמו אהבה בלב
והתלונות תכוונה רק למוות

תחיי ברית הידידות בין טורקיה ובינינו ובין כל עמי האזור.


אלוהים את ידידותנו תמיד יחזק

טַאנְרֶה דוֹסְטְלוּ- אוּמוּזוּ דָאִים אֶטְסִין

בריאים וחזקים תהיו

סַאנוֹס אִי רֶזְיוֹס קִי מִיסְטֶש
SANOS I REZYOS KI MISTESH