|
בהיותו בן שנה היגרה המשפחה מיזד לטהראן, שם עסק אביו שמואל ז"ל כשרת
בבית-הספר היהודי "כורש", אשר השתייך לרשת "אליאנס". כעבור ארבע שנים,
באוגוסט 1951, בהיותו בן חמש עלתה המשפחה לישראל. תחילה התגוררו ב"שער
העלייה" על יד חיפה (הצלקת שבפניו הינה מזכרת מהנפילה בשער העלייה), ומשם
הועברה המשפחה הצעירה (אביו בן שלושים, אמו בת עשרים ושתיים ואחותו שושנה
בת השנה) אל מעברת האוהלים בקסטינה אשר הסבה את שמה כעבור שנים
לקריית-מלאכי.
בעת השיטפונות הקשים של חורף 1951 התמוטטו אוהלי המעברה. אחיו התינוק, ציון
בן החודשיים, נפטר, (אח נוסף, אהרון, נפטר באיראן, ביזד). ילדי המעברה
ובתוכם משה פונו למושבים. את משה פינו לכפר ביל"ו, בלי שהוריו ידעו לאן
הועבר. הוריו הדואגים ערכו חיפושים עד שמצאו אותו אצל משפחת שריר בכפר
ביל"ו.
שנתיים גרה משפחת קצב באוהל במעברה, הם ידעו מצוקה, אבטלה ומחסור. באחד
הימים, בעת ששיחק משה בין האוהלים, הציעה לו הגברת רבקה גובר ז"ל "אם
הבנים" ללמוד, ובו ביום החל את לימודיו בכיתה א' בבית-הספר "האחים"
בקריית-מלאכי. כעבור שנתיים עברה המשפחה לצריף של חדר וחצי עם חדר שירותים
פרטי אמנם, אולם במרחק מה מן הצריף. כעבור ארבע שנים נוספות של מגורים
בצריף עברה המשפחה למגורי קבע בבית דו-משפחתי בן שני חדרים וחצי.
ביקורו הראשון של משה קצב בירושלים נערך במשכן הנשיא על-פי הזמנתה של רעיית
הנשיא, רחל ינאית בן צבי, אשר הזמינה לבית הנשיא את ילדי המעברות שהצטיינו
בקריאת ספרים מטעם קרן הספריות הציבוריות. משה הוזמן לירושלים לבית הנשיא,
במהלך הביקור התקבל על-ידי רעיית הנשיא וזכה לחיבוק וללטיפה מנשיאה השני של
מדינת ישראל, יצחק בן צבי ז"ל.
משה קצב סיים את בית-הספר היסודי בקריית-מלאכי והחליט להמשיך את לימודיו
התיכוניים בכפר הנוער בן-שמן ולאחר מכן בבית-הספר התיכון "באר טוביה".
תקופת לימודיו בכפר הנוער בן שמן היתה בעלת השפעה אדירה על עיצוב אישיותו,
בצד הלימודים התמחה משה בעבודות חקלאיות: חליבה ברפת ובמטעי עצי פרי.
בבית-הספר התיכון בבאר טוביה השלים את בחינות הבגרות ולאחר מכן התגייס
לצבא-ההגנה-לישראל ושירת בחיל הקשר במפקדת גיסות השריון. במסגרת שירותו
הצבאי קיבל החייל משה חופשות רבות כדי לסייע לפרנסת משפחתו ועבד בעיקר
בעבודות בניין, שכן הוא היה הבן הבכור במשפחה בת עשר נפשות, ואביו הועסק
כפועל במפעל לחוטי פשתן ולאחר מכן כשומר במפעל "מרבק" לשחיטת בקר.
עם שחרורו מצבא-ההגנה-לישראל עבד כפקיד בבנק הפועלים וכאסיסטנט ב"מכון
וולקני" לחקר החקלאות, במקביל התקבל לעבודה כעיתונאי בעיתון "ידיעות
אחרונות" וכיהן כנשיא "צעירי בני-ברית". במסדר בני-ברית הכיר את רעייתו
גילה, נצר לחסידי גור, בת להורים מפולין ומאוקראינה.
לאחר שחסך כסף למימון לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, החל ללמוד
לימודי כלכלה והיסטוריה והיה לסטודנט הראשון מקריית-מלאכי.
בהיותו סטודנט החל את פעילותו הפוליטית ונבחר ליושב-ראש תא הסטודנטים של
גח"ל באוניברסיטה העברית בשנת 1969. בזמן לימודיו, בגיל עשרים וארבע בלבד,
התמודד בבחירות לראשות המועצה בקריית-מלאכי, הצליח להיבחר והיה לראש-המועצה
הצעיר ביותר במדינה.
בין לבין השתתף במלחמת ששת הימים בשארם א-שייח, ובמלחמת יום הכיפורים
באוגדתו של האלוף אברהם אדן ומפקד החטיבה תת-אלוף נתקה ניר, ונמנה על
הכוחות שצלחו את התעלה בעיצומה של המלחמה והגיעו עד לקרבת העיר סואץ.
בשנת 1977 התמודד לכנסת התשיעית ונבחר מטעם הליכוד, בכך היה לראשון מבין
ראשי-ערי הפיתוח אשר נבחר לכנסת. בכנסת התשיעית מילא שני תפקידים מקבילים:
חבר-כנסת וראש-מועצה. בכנסת העשירית החליט ראש-הממשלה מנחם בגין למנותו
לסגן שר הבינוי והשיכון ולממונה מטעם הממשלה על פרויקט שיקום השכונות,
פרוייקט שהביא למהפכה חברתית בישראל. פרוייקט זה היווה מפעל משותף של
הממשלה ושל יהדות התפוצות לשיקום שכונות העוני וזקף את קומתם של אלפים
מאזרחי המדינה. הפרוייקט הקיף 84 שכונות עוני בישראל ועמד בקשר עם 240
קהילות יהודיות ברחבי העולם. בכנסת האחת-עשרה נבחר לשר העבודה והרווחה
בממשלתו של ראש-הממשלה יצחק שמיר, בה הביא לאישור הממשלה והכנסת חוקים
סוציאליים מתקדמים ביותר כמו חוק ביטוח סיעוד המאפשר טיפול בזקנים שאינם
מתפקדים באופן עצמאי וכן הביא לגידול ניכר בתקציבים לאוכלוסיית המצוקה.
בכנסת השתים-עשרה התמנה לשר התחבורה ולחבר בוועדת שרים לענייני ביטחון.
תקופה זו ניחנה בפיתוח אדיר של התשתית התחבורתית ובשיקומן של מספנות ישראל
וחברת אל על. משה קצב היה השר היחידי שהתחיל והשלים ביצוע הפרטת חברות
ממשלתיות שהיו בתחום אחריותו כשר התחבורה, כמו כן בתקופתו שררו יחסי עבודה
תקינים ושקטים. בתפקידו זה הביא לקשרי תעופה עם מדינות שעימן לא היו לנו
יחסים דיפלומטיים כגון עם מדינות באפריקה, אסיה ומזרח אירופה.
בכנסת השלוש-עשרה, בשנת 1992, עם המעבר לאופוזיציה נבחר משה קצב ליושב-ראש
סיעת הליכוד בכנסת וליושב-ראש האגודה לידידות ישראל-סין. בכנסת הארבע-עשרה
שב ונבחר לתפקידי סגן ראש-הממשלה, שר התיירות והשר הממונה על ערביי ישראל.
משה קצב כיהן כנשיאה השמיני של מדינת ישראל בין השנים 2000-2007 והתפטר
מתפקידו סמוך למועד סיום כהונתו.
|
