|
שמעון פרס נולד בשנת 1923 בעיירה וישנייבה בבלרוס ועלה ארצה בשנת 1934. הוא למד
בבתי-הספר "בלפור" ו"גאולה" בתל-אביב ואחר-כך התחנך בכפר הנוער בבן-שמן. כתלמיד
השתתף בסמינר עם ברל כצנלסון, וכך נוצרו ביניהם קשרים שנמשכו עד פטירתו של ברל.
בשנת 1940 יצא להכשרה בקיבוץ גבע עם גרעין מבן-שמן, ועמו הצטרף לקבוצת אלומות
בפוריה שבגליל התחתון. בגיל 20 נבחר שמעון פרס למזכירות "הנוער העובד", תקופה קצרה
עסק בארגון התנועה בעמקים ולאחר מכן נבחר לתפקיד מזכיר התנועה, וזכה לרוב שתמך
בעמדותיו של בן-גוריון.
שמעון פרס חזר לאלומות בשנת 1944, שם עבד כחקלאי וכרועה צאן. שלוש שנים אחר-כך גויס
על ידי דוד בן-גוריון ולוי אשכול למטה ההגנה, בו הוטלו עליו תפקידים מרכזיים,
ביניהם ענייני רכש וגיוס כוח-אדם. ב- 1948 נשבע לצה"ל ושימש כיד ימינם של דוד
בן-גוריון ולוי אשכול.
בראשית שנת 1949 מונה פרס כראש שירותי ים, ואחר כך כראש משלחת משרד הביטחון בארה"ב.
בהיותו בארה"ב השתלם באוניברסיטאות ניו-סקול שבניו יורק והרווארד. ב-1952 חזר ארצה
והתמנה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, כמשנה למנכ"ל משרד הביטחון.
שנה אחר כך, בהיותו בן 29, מונה פרס למנהל כללי של משרד הביטחון. הוא יזם ובנה את
הקמת הקשרים עם צרפת והביא ליחסים המיוחדים שהיו בין שתי הארצות ואפשרו לצה"ל
להצטייד עד לאחר מלחמת ששת הימים. הוא ארגן את משרד הביטחון מחדש וזכה לאמונו של
דוד בן-גוריון שהטיל עליו לנהל בפועל את מערכת הביטחון. פרס יזם את הקמת התעשייה
האווירית האלקטרונית והתמסר לפיתוח ומחקר. הוא היה אחראי להקמתה של מערכת האטום של
ישראל, כולל בניית שני הכורים הגרעינים. ב- 1956 עמד פרס במרכז ההכנות ל"מבצע קדש".
בשנת 1959 נבחר שמעון פרס לכנסת ונתמנה סגן שר הביטחון. תפקיד זה מילא שש שנים,
ארבע שנים היה דוד בן-גוריון ראש הממשלה ושר הביטחון ושנתיים - לוי אשכול. הוא הניח
את היסוד למחקר בטחוני ויזם הקמת מפעלים של טכנולוגיה גבוהה.
בשנת 1965 התפטר מתפקידו, יצא ממפא"י עם בן-גוריון ונבחר למזכ"ל רפ"י שנוסדה אז.
שנתיים ומחצה לאחר מכן, ערב מלחמת ששת הימים הביא להכרעה ברפ"י בזכות הצטרפות מחדש
למפלגת-האם, קרא לאיחוד תנועת העבודה, והיה ממייסדי מפלגת העבודה הישראלית ב -
1969. למעלה משנה כיהן כסגנה של גולדה מאיר, כאשר שימשה כמזכירת מפלגת העבודה.
בשנת 1969 הצטרף שמעון פרס לממשלת ישראל. כשנה היה שר הקליטה ואחראי על הפיתוח
הכלכלי בשטחים המוחזקים, וב- 1970 נתמנה שר התחבורה והתקשורת. בממשלת גולדה מאיר
שהוקמה בראשית 1974 כיהן כשר ההסברה, ואילו בממשלת רבין שהוקמה לאחר התפטרות גולדה-
החליף את משה דיין כשר הביטחון. בתפקיד זה עסק בבניית כוחו המחודש של צה"ל בעקבות
המלחמה. בתקופת כהונתו - נחתם הסכם הביניים השני עם מצרים, הוא יזם את "מבצע יונתן"
להצלת חטופי אנטבה, ואת הקמתה של "הגדר הטובה" בגבול לבנון. לאחר התפטרות יצחק רבין
ב- 1977 כיהן שמעון פרס כממלא-מקום ראש הממשלה.
בעקבות בחירות מאי 1977, עבר המערך לאופוזיציה, ופרס נבחר לתפקיד יו"ר מפלגת
העבודה. בתפקיד זה עסק בשיקום המפלגה ובהידוק הקשרים הבינלאומיים שלה באינטרנציונל
הסוציאליסטי, ב- 1978 נבחר לסגן נשיא האינטרנציונל.
בבחירות 1984 מפלגת המערך בראשות שמעון פרס היתה המפלגה הגדולה ביותר, אך אילוצים
קואליציוניים חייבו אותו להקים ממשלת אחדות לאומית. בתקופה זו עשה להסגת כוחות צה"ל
מלבנון ולהצלת המשבר הכלכלי החמור בו נמצאה המדינה. לאחר שנתיים עבר לכהן כממלא
מקום ראש הממשלה ושר החוץ. מדצמבר 1988 ועד פירוק ממשלת האחדות הלאומית במרץ 1990,
כיהן פרס כממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר.
ביולי 1992 נתמנה שמעון פרס לכהן כשר החוץ בממשלה בראשות יצחק רבין.
פרס נובל לשלום, הוענק לשמעון פרס באוסלו, ב 12 בדצמבר 1994.
בחמישה בנובמבר 1995, לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שמעון פרס נתמנה לכהן כראש
הממשלה.
בעקבות בחירות ביוני 1996, עברה מפלגת העבודה לאופוזיציה, ופרס מילא את תפקיד יו"ר
מפלגת העבודה וראש האופוזיציה עד מאי 1997.
ביוני 1996 החל שמעון פרס בהקמת "מרכז פרס לשלום" העוסק בייזום והפעלת פרוייקטים
משותפים עם שכנינו הפלסטינים, הירדנים והמצרים בנושאי כלכלה, תרבות, חינוך, ספורט,
מחשבים,חקלאות תקשורת ורפואה.
ביולי 1999 בהיבחר אהוד ברק לראש הממשלה, נתמנה שמעון פרס לשר לשיתוף פעולה אזורי
בממשלתו.
בנובמבר 1999 נבחר שמעון פרס כנשיא כבוד של האינטרנציונל הסוציאליסטי.
לאחר הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בפברואר 2001, מונה שמעון פרס כשר החוץ בממשלת
אריאל שרון.
בבחירות 2003 נבחר כחבר הכנסת ה -16 וביוני 2003 נבחר שמעון פרס לעמוד שוב בראש
מפלגת העבודה. ובתוקף זה גם כיו"ר האופוזיציה. בספטמבר 2003 נחוג יום הולדתו ה 80
של שמעון פרס בתל-אביב ברוב עם ובהשתתפות מנהיגים רבים מן העולם.
בינואר 2005 חבר שוב פרס כיושב-ראש מפלגת העבודה לממשלת שרון, כיהן כמשנה לראש
הממשלה, עזר לממשלת שרון בביצוע ההינתקות מעזה והתמקד בקשר הכלכלי עם הפלסטינים
ובפיתוח הנגב והגליל.
בנובמבר 2005 התמודד שמעון פרס בפריימריס במפלגת העבודה ולא זכה להיבחר שוב כיו"ר
המפלגה. פרס פרש עם מפלגתו מהממשלה, ולאחר מכן עזב את מפלגת העבודה, ביתו הפוליטי
במשך עשרות שנים. לקראת הבחירות ב 2006, חבר למפלגתו החדשה של אריאל שרון "קדימה".
מפלגת "קדימה" ניצחה בבחירות ופרס התמנה שוב כמשנה לראש הממשלה אהוד אולמרט.
ביוני 2007 בחרה הכנסת בשמעון פרס כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל.
שמעון פרס נשוי לסוניה (לבית גלמן), אב לשני בנים (ד"ר יהונתן ונחמיה) ובת (ד"ר
ציקי ולדן), סב לשמונה נכדים ולשני נינים.
שמעון פרס חיבר את הספרים הבאים:
"השלב הבא" (1965)
"קלע דוד" (1970)
"כעת מחר" (1978)
"לך עם האנשים" (1979)
"יומן אנטבה" (1991)
"המזרח התיכון החדש" (1993)
"יומן קריאה" (1994)
"Battling For Peace" (שנה 1995)
"Conversations avec Shimon Peres" (צרפת 1997 )
"בראשית חדשה" (1998)
"עם הרצל לארץ חדשה" (1999)
"עת למלחמה ועת לשלום" (צרפת 2004)
|
