חוק
יסוד: נשיא המדינה מסדיר את דרכי בחירתו וכהונתו של נשיא המדינה ומגדיר את תפקידיו
וסמכויותיו של הנשיא.
מעמד
בראש המדינה עומד נשיא.
מקום המושב
מקום מושבו של נשיא המדינה הוא ירושלים.
בחירה ותקופת כהונה
נשיא המדינה נבחר על-ידי הכנסת לשבע שנים; תקופת כהונתו תיחשב לפי הלוח העברי.
נשיא המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
כשירות
כל אזרח ישראלי, שהוא תושב ישראל, כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה.
מועד הבחירה
בחירת נשיא המדינה תיערך לא
מוקדם מתשעים יום ולא יאוחר משלושים יום לפני תום תקופת כהונתו של הנשיא המכהן.
נתפנה מקומו של נשיא המדינה לפני תום תקופת כהונתו, תיערך הבחירה תוך ארבעים
וחמישה ימים מהיום שנתפנה מקומו. יושב-ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים, יקבע את
יום הבחירה ויודיע עליו בכתב לכל חברי-הכנסת לפחות עשרים יום מראש. חל מועד הבחירה
שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב-ראש הכנסת את הכנסת לשם בחירת נשיא
המדינה.
הצעת מועמדים
(א) נקבע יום הבחירה, רשאים עשרה לפחות מחברי-הכנסת להציע מועמד.
ההצעה תהיה בכתב ותימסר ליושב-ראש הכנסת, בצירוף הסכמת המועמד בכתב או במברק, לא
יאוחר מעשרה ימים לפני יום הבחירה. לא ישתף עצמו חבר-הכנסת ביותר מהצעת מועמד אחד.
(ב) יושב-ראש הכנסת יודיע לכל חברי-הכנסת בכתב, לא יאוחר משבעה
ימים לפני יום הבחירה, על כל מועמד שהוצע ועל שמות חברי-הכנסת שהציעוהו, ויכריז על
המועמדים בפתיחת ישיבת הבחירה.
הצבעה
בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית בישיבת
הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד.
בחירה ברוב קולות
המועמד שקיבל קולותיהם של
רוב חברי-הכנסת - הוא הנבחר. לא קיבל מועמד רוב כזה, מצביעים שנית. לא היה רוב
כאמור גם בהצבעה השניה, חוזרים ומצביעים. בהצבעה השלישית ובכל הצבעה נוספת לא
יועמד לבחירה המועמד שקיבל בבחירה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר. המועמד שקיבל
בהצבעה השלישית או באחת ההצבעות הנוספות רוב הקולות של חברי-הכנסת המשתתפים בהצבעה
ומצביעים בעד אחד המועמדים - הוא הנבחר. קיבלו שני מועמדים מספר קולות שווה,
חוזרים על ההצבעה.
הצהרת אמונים
הנשיא הנבחר יצהיר ויחתום בפני הכנסת הצהרת אמונים זו:
"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא המדינה".
מתן ההצהרה ותחילת הכהונה
(א)
הנשיא הנבחר יצהיר אמונים בתום תקופת כהונתו של הנשיא הקודם או סמוך ככל האפשר
לפני כן, ויתחיל לכהן בתום תקופת כהונתו של הנשיא הקודם.
(ב) נתפנה מקומו של נשיא המדינה הקודם לפני תום תקופת כהונתו, יצהיר
הנשיא הנבחר אמונים סמוך, ככל האפשר, לאחר בחירתו, ויתחיל לכהן מעת שהצהיר.
חתימת קיום
חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש-הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה, זולת מסמך הקשור בכינון הממשלה או בפיזור הכנסת.
תפקידים וסמכויות
(א)
נשיא המדינה -
(1)
יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו.
(2)
ימלא את התפקידים שיוחדו לו בחוק יסוד: הממשלה: לקראת הרכבת ממשלה חדשה, נשיא
המדינה הוא שבוחר בחבר-כנסת ומטיל עליו את תפקיד הרכבת הממשלה ותפקיד ראש-הממשלה.
הנשיא רשאי לבחור בכל חבר-כנסת, אשר לו הסיכויים הטובים ביותר להרכיב את הממשלה.
לפני מהלך זה מתייעץ הנשיא לפי הוראות החוק עם נציגי הסיעות השונות בכנסת.
(3) יקבל מן הממשלה דין וחשבון על ישיבותיה.
(4) יאמין את הנציגים הדיפלומטיים של המדינה, יקבל האמנתם של נציגים דיפלומטיים שמדינות-חוץ שיגרו לישראל, יסמיך את הנציגים הקונסולריים של המדינה ויקיים מינויים של נציגים קונסולריים שמדינות-חוץ שיגרו לישראל.
(5) יחתום על אמנות עם מדינות-חוץ, שאושרו על ידי הכנסת.
(6) ימנה שופטים ונושאי משרות אחרים:
א. מינוי שופטים לבתי-המשפט ולבתי-הדין לסוגיהם.
ב. מינוי חברי המועצה להשכלה גבוהה.
ג. מינוי נשיא וחברי האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
ד. מינוי חברי רשות-השידור.
ה. מינוי חברי מועצת הרשות לשיקום האסיר.
ו. מינוי חברי מועצת הרבנות הראשית.
ז. מינוי חברי מועצת קרן וולף.
ח. מינוי נגיד בנק ישראל.
ט. מינוי נשיא מגן-דוד-אדום.
(7) יעניק תעודות הכרה למוסדות שהוכרו כמוסדות
להשכלה גבוהה.
(ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי
הפחתתם או המרתם:
סמכות
החנינה של נשיא המדינה קבועה בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה: "לנשיא
המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם".
מכוחה של סמכות זו יכול הנשיא להעניק חנינה מלאה ולהקל בעונשים שהוטלו בגין הרשעה
בבית-משפט.
נוסף
לסמכותו לחנינה מוענקת לנשיא המדינה סמכות גם לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים
תשמ"א - 1981 "לקצר או לבטל" את תקופות ההתיישנות והמחיקה שנקבעו
להרשעות בחוק עצמו.
סמכות
החנינה אשר בידי הנשיא איננה מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי-המשפט, אלא הנשיא
בוחן את העניין הנידון על בסיס הנסיבות וההתפתחויות החדשות, שהתרחשו לאחר
שבית-המשפט גזר את דינו, מתוך שיקולי חסד ורחמים.
על-פי
הנוהג הקיים מאז שנות החמישים, נשיא המדינה קוצב עונשי מאסר-עולם שהוטלו על נאשמים
בבתי-המשפט ומעמידם על מספר שנים קצוב.
(ג)
נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר, ונתונה לו כל סמכות אחרת, שיוחדו לו בחוק.
חסינות במילוי התפקיד
(א) לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה.
(ב) נשיא המדינה אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו במילוי תפקידו כנשיא המדינה.
(ג) חסינותו של נשיא המדינה לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות נשיא המדינה.
חסינות בפני דין פלילי
נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי. התקופה שבה נמנעת מכוח סעיף זה הבאתו של נשיא המדינה לדין בשל עבירה, לא תבוא במנין תקופת ההתיישנות של אותה עבירה.
עדות
נדרש נשיא המדינה למסור עדות, תיגבה העדות במקום ובמועד שייקבעו על דעת נשיא המדינה.
משכורת ותשלומים אחרים
משכורתו של נשיא המדינה ותשלומים אחרים,
שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את
ועדת הכספים. החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
יחוד הכהונה
(א)
לא יכהן נשיא המדינה במשרה ולא ימלא תפקיד, זולת משרתו ותפקידו כנשיא המדינה, אלא
על דעת ועדת הכנסת.
(ב) נשיא המדינה פטור מכל שירות חובה.
יציאה לחוץ-לארץ
לא יצא נשיא המדינה את גבולות המדינה אלא על דעת הממשלה.
התפטרות
נשיא המדינה רשאי להתפטר מכהונתו על-ידי הגשת
כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת. כתב ההתפטרות אינו טעון חתימת קיום.
מקומו של נשיא המדינה יתפנה כעבור ארבעים
ושמונה שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי יושב-ראש הכנסת.
העברת הנשיא מכהונתו
(א) הכנסת רשאית בהחלטה להעביר את נשיא המדינה מכהונתו.
(ב)
הכנסת לא תעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אלא עקב קובלנה שהובאה לפני ועדת הכנסת על-ידי
עשרים מחברי-הכנסת לפחות, ולפי הצעת ועדת הכנסת שנתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי
הועדה. החלטת הכנסת על העברת הנשיא מכהונתו טעונה אף היא רוב של שלושה רבעים
מחבריה.
התפנות המשרה מטעמי בריאות
הכנסת רשאית, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה, לקבוע
כי מטעמי בריאות נבצר מנשיא המדינה, דרך קבע, למלא תפקידו.
הפסקה זמנית
נשיא המדינה יפסיק זמנית
למלא תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו -
(1) אם יצא את גבולות המדינה - משיצא עד ששב;
(2) אם הודיע לוועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר ממנו דרך ארעי
למלא תפקידו.
נשיא בפועל וממלא מקום הנשיא
נתפנה מקומו של נשיא המדינה וכל עוד נשיא
המדינה החדש לא התחיל לכהן, יכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.
הודעות ברשומות
(א) על אלה יפרסם יושב-ראש הכנסת הודעה ברשומות:
(1) על תחילת כהונתו של נשיא המדינה,
(2) על התפנות מקומו של נשיא המדינה,
(3) על תחילתה של כהונת יושב ראש הכנסת כממלא מקום של נשיא המדינה וסיום כהונה זו לפי סעיף 22(א) (2) או (3).
(ב) על יציאת נשיא המדינה את גבולות המדינה, ועל שובו יפרסם ראש-הממשלה הודעה ברשומות.
יציבות החוק
על אף האמור בכל דין אחר אין בכוחן של תקנות-שעת-חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.
|
