בימים אלה, כאשר המערכת הפוליטית בישראל סוערת ורווית מתחים, בתקופת הבחירות הארציות לכנסת, בולט תפקידו ומעמדו המיוחד של נשיא המדינה וחשיבות מוסד הנשיאות.

האבות המייסדים של הדמוקרטיה בישראל, כמו במדינות רבות בעולם החופשי, הנאור והדמוקרטי בהן קיים שלטון פרלמנטארי, דאגו להבטיח באמצעות מוסד הנשיאות את מעמדה הממלכתי של הכהונה ע"י הבטחת רציפות ושלמות שלטונית, ואת היות מוסד הנשיאות מייצג את מדינת-ישראל, על כל חלקיה ומגזריה, ואחד מסמלי הריבונות של מדינת ישראל.

חוק יסוד: נשיא המדינה קובע "בראש המדינה עומד הנשיא". נשיא המדינה מכהן בכהונה הרמה ואינו חלק משלוש רשויות השלטון ואיננו בעל מעמד פוליטי.

חוק יסוד נשיא המדינה נועד להבטיח את אי-תלותו של הנשיא ומעמדו, באופן שיאפשר לו לייצג ערכים ונורמות בתחום הממלכתי והלאומי ושאינם שנויים במחלוקת פוליטית ולהביע עמדות בנושאים ציבוריים שיש לגביהם הסכמה לאומית.

מתוך נאמנות ואחריות לתפקידו הרם, נשיא המדינה מנוע מכל מעורבות פוליטית ומהתבטאויות בנושאים המפלגים את הציבור. הוא מגן על המסגרות הממלכתיות ועל האחדות בקרב אזרחי המדינה.

מעמדו של הנשיא ומדיניותו מחזקים את תחושת המחויבות ההדדית בקרב אזרחי ישראל למדינה ולעם, לסמליה הממלכתיים וכן את תחושת השייכות וההשתייכות.

בית-המשפט העליון קבע בהחלטתו כי נשיא המדינה "עומד מעל לכל שלוש הרשויות... ומגלם באישיותו את המדינה עצמה". (1962)

היבדלות זו משאר רשויות השלטון ומן הפוליטיקה, מעצבת את מעמדו של הנשיא כגורם מלכד ובלתי תלוי.

המערכת הפוליטית בישראל הינה אינטנסיבית ותוססת. חילוקי הדעות הפוליטיים רבים ונוגעים כמעט בכל תחומי חיינו ועלולים לפגוע באחדות בעם.
לא כך מוסד הנשיאות. יש מעט מאד גופים ומוסדות במדינה המשוחררים משיקולים פוליטיים. מוסד הנשיאות הינו עוגן של יציבות ומעניק מימד של ממלכתיות, רציפות ואחדות. מוסד הנשיאות הינו מוסד ממלכתי עליון ואינו חלק מהמחלוקת הפוליטית או השיח הפוליטי. אזרחי- המדינה מכל המגזרים ומכל האזורים, מרגישים אליו זיקה ושייכות.

זאת ועוד- מדינת ישראל , מדינת העם היהודי ומדינה דמוקרטית מהווה מרכז רוחני לעם היהודי בתפוצות. אלפי הקהילות היהודיות בתפוצות ברחבי תבל חשות זיקה נפשית למדינת ישראל, באמצעות קשר עם נשיא המדינה ומוסד הנשיאות.

הנשיא קיבל במהלך כהונתו משלחות רבות מהקהילות היהודיות ברחבי העולם שבאו לנשיא המדינה. הנשיא, בביקוריו הממלכתיים בחו"ל, מקפיד כי חלק חשוב מתוכנית הביקור יוקדש לקהילות היהודיות בתפוצות.

חלק מהקהילות היהודיות בתפוצות מציינות כי הן מתייחסות אל נשיא המדינה לא רק כנשיא מדינת ישראל אלא כנשיא ישראל- נשיא העם היהודי.

בשל מעמדו הרם של נשיא המדינה ואי תלותו ברשויות השלטון ומתוך הצורך להדגיש ולהבליט את אי תלותם וחשיבותם של בעלי תפקידים מיוחדים ובכירים בשירות המדינה, החליט המחוקק להעניק לנשיא המדינה את הסמכות למנות את נושאי המשרה הבכירים באופן המדגיש את היותם עצמאיים ובלתי תלויים ברשויות בעלות אופי פוליטי ושיש עמן מחלוקת.

הנשיא ממנה את השופטים לבתי המשפט, את הדיינים לבתי הדין וכן את הקאדים, את חברי המועצה להשכלה גבוהה, את חברי האקדמיה הלאומית למדעים, את חברי רשות השידור, את חברי מועצת הרשות לשיקום האסיר, את חברי מועצת הרבנות הראשית, את חברי מועצת קרן וולף, את נגיד בנק ישראל ועוד.

אי תלותו של נשיא המדינה ברשויות השלטון האחרות והעדר שיקולים פוליטיים בהחלטותיו, מבטיחים את אי-תלותם ותקינותם של המינויים הבכירים.

כן חותם הנשיא על כתבי האמנתם של שגרירי ישראל, היוצאים לייצג את מדינת ישראל ברחבי העולם ומקבל את כתבי האמנתם של נציגים דיפלומטיים שמדינות- חוץ שיגרו לישראל.

סעיף 11א לחוק היסוד מטיל על הנשיא חובת חתימה על כל חוק (מלבד אלו הנוגעים לסמכויותיו) ועל אמנות בין לאומיות או בילטראליות שאושרו על ידי הכנסת.

סמכויות נוספות הנובעות מחוק יסוד הממשלה:
כלולה בסמכות שהוענקה לנשיא הסמכות להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, משנדרשת הקמת ממשלה חדשה: לאחר בחירות, הבעת אי אמון בממשלה, התפטרות ראש הממשלה או הממשלה. סמכות זו, המוכרת ברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות, יש בה שיקול דעת והיא נעשית לאחר התייעצות עם סיעות הכנסת ולפי הערכה אישית של הנשיא מיהו בעל הסיכויים הטובים ביותר להקמת ממשלה.

על פי סעיף 29א לחוק, נדרשת הסכמת הנשיא לפיזור הכנסת מכוח החלטת ראש הממשלה לאחר שהתקיימו שני תנאים – רוב המתנגד לממשלה ומניעת פעילותה התקינה של הממשלה, בשל כך. בנסיבות אלו תיתכן השפעתו של הנשיא אם השתכנע כי לא מתקיימים שני התנאים הללו. או אז, יכול להביא את ראש הממשלה לחזור בו ולהימנע מפיזור הכנסת.

מילוי תפקידים אלה בתקופות משבר לאומי ואי יציבות פוליטית נתן בידי המכהנים בתפקיד זה, כוח השפעה. התדמית הניטרלית, ממנה נהנה נשיא המדינה, מקנה לו מידה של חופש פעולה והשלכה על הדינמיקה הפוליטית מכוח היותו סמל לאחדות לאומית ופטרון עקרונות היסוד של החברה הישראלית.

הנשיא מקבל דיווחים שוטפים מראש הממשלה ושריה, הרמטכ"ל, ראשי קהיליית המודיעין, מוסד, שב"כ, אמ"ן ואחרים. בדרך זו יש לנשיא הבנה של הנסיבות הסביבתיות המכוונות את התנהלותה של המערכת הפוליטית והוא איננו פועל בחלל ריק ומעורה בנושאים בעלי חשיבות לאומית.

מן ההיבט החברתי ניכר כי חברה עתירת מחלוקות כמו החברה הישראלית, מתקשה מאד במציאת סמלים משותפים החיוניים לתפקודה של חברה אזרחית. היות נשיא המדינה כתובת למיעוטים ולמגזרים שונים, ממתן את ניכורם לחברה, מקל על תחושת הקיפוח ומעלה את בעייתם על סדר היום הציבורי.

לצערנו במציאות הישראלית אין התלכדות מלאה והזדהות של כל אזרחי ישראל עם סמלי הממלכתיות במדינת ישראל- כמו הדגל וההמנון. אולם הנשיא, בסגנונו, באופן מילוי תפקידו, בסמכויותיו ובמעמדו הרם, יכול

להיות סמל מלכד ומאחד והכל יכולים להרגיש זיקה ושייכות אליו ומהווה מעין מכנה- משותף של הציבור בישראל.

הנשיאות בישראל מבטאת את הממלכתיות, את האחדות וסמל שכל אזרחי המדינה מזדהים עמו.

מוסד הנשיאות הינו מוסד משלים במבנה המשטר במדינת ישראל ומוטלים על הנשיא תפקידים וסמכויות שלא ניתן להטילם על מוסדות שלטוניים אחרים, כך בעיתות יציבות ורוגע וכך בעיתות משבר ומחלוקת.