|
יצחק בן-צבי נולד בפולטבה, אוקראינה, בי"ח בכסלו תרמ"ה, 1884.
בארץ-ישראל ביקר לראשונה למשך כמה שבועות בשנת 1904. בשנת 1905 ארגן בפולטבה את ההגנה העצמית והשתתף בוועידת היסוד של "פועלי ציון". בוועידה זו נפגש לראשונה עם רחל ינאית שהייתה צירה בוועידה.
יחד עם דב בר בורוכוב ניסח בן-צבי את "הפלטפורמה שלנו", שהפכה לבסיס האידיאולוגי של "פועלי ציון" והעניקה לה את המימד הארץ-ישראלי שלה.
בשנת 1907 עלה יצחק בן-צבי לארץ-ישראל והשתקע ביפו בחדר ששכר אצל זקן שומרוני. בארץ ייסד יחד עם ישראל שוחט ואחרים את "בר-גיורא" ואת "השומר".
בשנת 1909 ייסד יחד עם רחל ינאית את הגימנסיה העברית בירושלים. באותה שנה לאחר מהפכת התורכים הצעירים קרא בן-צבי ליהדות תורכיה להירתם לפעילות פוליטית, אשר תשמש כבסיס למשענת המדינית של הציונות בארץ-ישראל.
בשנת 1910 ערך את כתב העת הסוציאליסטי הראשון בעברית "האחדות" עם יוסף חיים ברנר, בן-גוריון ורחל ינאית.
בשנים 1914-1912 למד משפטים בקושטא יחד עם בן-גוריון. זאת כחלק ממגמת קידום האינטרסים המדיניים של היישוב במסגרת האימפריה העותומנית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, באוגוסט 1914, שבו לארץ ופעלו לשכנוע התושבים היהודיים להפוך לאזרחי האימפריה העותומנית. זאת בשל העובדה, כי תושבים אשר סירבו לעשות זאת היו צפויים לגירוש. כמו-כן נרתמו השניים לארגון מליציה יהודית בירושלים בידיעת השלטונות.
בשנת 1915 נאסרו בן-צבי ובן-גוריון על-ידי השלטונות כחלק מן הרדיפות הפוליטיות כנגד היישוב וגורשו מהארץ ל"צמיתות". הם היגרו ביחד לעיר ניו-יורק בארצות-הברית, בה נרתמו לפעילות נמרצת במסגרת הוועד הארץ-ישראלי של "פועלי ציון". גולת הכותרת של פעילותם הייתה ייסוד תנועת "החלוץ" בארצות-הברית ובקנדה וייסוד ארגון "ההסתדרות העברית".
בשנים 1917-1916 חיברו בן-צבי ובן-גוריון את הספר "ארץ-ישראל בעבר ובהווה" בשפה היידיש. הספר, אשר הופץ בארבעת אלפים עותקים, עסק בגיאוגרפיה, בהיסטוריה המדינית, באוכלוסייה, בחקלאות, במסחר ובתעשייה בארץ-ישראל ותרם לחיזוק הקשר של יהדות אמריקה לארץ.
לאחר כיבוש דרום ארץ-ישראל פעלו בן-צבי ובן-גוריון להפחת רוח חיים בתנועת ההתנדבות לגדוד העברי. כחברי הגדוד יצאו למחנה אימונים בקנדה, משם המשיכו למצרים ובאוקטובר 1918 הגיעו לארץ. באותה שנה נישאו יצחק בן-צבי ורחל ינאית.
בשנים שלאחר מכן השתתף יצחק בן-צבי בייסוד מפלגת "אחדות העבודה" ונבחר למרכזה. כמו-כן נטל חלק בייסוד הסתדרות העובדים ונבחר למזכירותה, התמנה כחבר המועצה הממשלתית, נבחר כחבר בישיבה הראשונה של "אסיפת הנבחרים" וכחבר בהנהלת "הוועד הלאומי", בו כיהן לאחר מכן כיושב-הראש.
בשנים 1927-1920 פעל בן-צבי רבות במזכירות ההסתדרות בירושלים, במיוחד בקרב פועלי הרכבת, בקרב עובדי הממשלה ובסקטור הערבי. כמו-כן ייסד את העיתון הערבי "אתחד אל-עמל".
בשנת 1927 נבחר לראשונה כחבר עיריית ירושלים.
בשנת 1944 נבחר כנשיא הוועד הלאומי. שלוש שנים לאחר מכן ייסד את המכון לחקר קהילות ישראל במזרח, מכון, הנקרא כיום "מכון בן-צבי".
בשנת 1948 שיכלה משפחת בן-צבי את בנה עלי, אשר נפל על הגנת קיבוצו "בית קשת".
בשנים 1952-1949 כיהן יצחק בן-צבי כחבר-כנסת בממשלת ישראל.
בשמונה לחודש דצמבר 1952 נבחר בן-צבי לכהן כנשיא מדינת ישראל. בן-צבי כיהן כנשיא שתי תקופות כהונה מלאות ורצופות, וב- 31 באוקטובר 1962 נבחר לתקופת כהונה שלישית.
בכ"ט בניסן תשכ"ג, 23 באפריל 1963, נפטר בעיר ירושלים.
|
 |
