נשיא המדינה נשא דברים באירוע לציון 50 שנה לזכר רצח 11 הספורטאים במינכן
קרדיט צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל השתתפו היום, יום רביעי, כ״ה באלול, 21 בספטמבר, באירוע לציון 50 שנה לזכר רצח 11 הספורטאים במינכן. עוד השתתפו באירוע שר התרבות והספורט חילי טרופר, יו"ר הועד האולימפי הבין לאומי תומאס באך, יו"ר הועד האולימפי הישראלי יעל ארד, משפחות הנרצחים וספורטאים.
״לא אשכח את הדמעות שנקוו בעינינו, את האבל, הקדרות, והיגון העמוק, שעטפו מדינה שלמה, כאשר מה שכונה "האולימפיאדה השמחה" הפך לרגע השפל החשוך ביותר בקורות הספורט העולמי. זה היה רגע שבו כבה הלפיד האולימפי, ודגל חמש הטבעות הוכתם בדם,״ פתח הנשיא.
הנשיא הוסיף: ״י"א הספורטאים זכרם לברכה; באו לגרמניה לפני חמישים שנה, בשם רוח הספורט, רוח של אחווה בין מדינות ובין עמים. הם נרצחו באכזריות ובדם קר, על ידי ארגון טרור פלסטיני – רק בגלל שהיו יהודים, רק בגלל שהיו ישראלים. זכרם מחייב את כולנו לשוב ולהדגיש: המלחמה בטרור, בכל מקום, בכל זמן, חייבת להיות משותפת, נחושה ותקיפה.״
בנאומו התייחס הנשיא לפיגוע שאירע אתמול בו נרצחה שולמית רחל עובדיה ז״ל: ״הפיגוע הנורא אשר אירע אתמול בחולון, בו שולמית רחל עובדיה – אישה מבוגרת, אשת משפחה – נרצחה באופן מזעזע בידי מחבל פלסטיני, נובע מאותה שנאה אפילה של הרוצחים הנתעבים של מינכן. אותה שנאה עיוורת ואיומה, שלא ניתן לה לנצח. תנחומי מעומק ליבי למשפחה וליקיריה. מדינת ישראל תמשיך ותגן על אזרחיה בעוצמה חסרת פשרות, ואני מחזק את ידי כוחות הביטחון אשר עושים כן, לילות כימים.״
הנשיא חתם את דבריו: ״עבורנו – טבח י"א הספורטאים היה ועודנו אסון לאומי. אבל השנים שחלפו, ומאבקכן שלכן – המשפחות – על הזיכרון, על ההנצחה, על הצדק! הוכיחו יותר מכל שזו גם טרגדיה עולמית. טרגדיה שמדגישה לנו שוב ושוב, כי אין דבר הפוך יותר מספורט מאשר טרור, ואין דבר הפוך יותר מטרור מאשר הרוח הספורטיבית. אני מודה לך מכובדי יושב ראש הוועד האולימפי תומאס באך, על המחויבות לכך שהעולם לא ישכח את הטבח במינכן; וקורא לוועד האולימפי הבינלאומי לקבוע את הנצחת י"א הספורטאים כהוראת נצח, אשר תתקיים בכל אולימפיאדה, לדור דור.״
״הטקס היום, כאן בארץ, משקף את המחויבות של מדינת ישראל לזיכרון ה-י"א. מאז אותם ימים נוראים לפני חמישים שנה נמהל הזיכרון הכואב בגאווה, כשספורטאיות וספורטאי ישראל מימשו את חלומם של הנרצחים והם זכו וזוכים בעוד ועוד מדליות אולימפיות, ומניפים את דגלנו אל-על. גם שלל המדליות הן ניצחון י"א הספורטאים, ניצחונכן – משפחות יקרות, וניצחונן של רוח האדם ושל הרוח הישראלית האיתנה. יהי זכר 11 הספורטאים, חללי מינכן, שמור בליבנו לעד.״