רעיית נשיא המדינה במאמר מיוחד באתר האקטואליה Newsweek

רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, פרסמה היום, יום רביעי ט׳ בכסלו, 22 בנובמבר, מאמר דעה באתר האקטואליה הבינלאומי 'Newsweek'.

מצ״ב מאמרה המלא של רעיית הנשיא מיכל הרצוג מתורגם לעברית:

שתיקת הגופים הבינלאומיים על האונס ההמוני של חמאס היא בגידה בכל הנשים

יומיים לאחר המתקפה הנוראית של ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר, פגשתי את רותם, אמא צעירה לשני ילדים קטנים מקיבוץ הממוקם על גבול רצועת עזה. נשימתי נעצרה בזמן שהיא תיארה איך היא רצה עם ילדיה להסתתר בעוד שמחבלים משתוללים בביתם. היא סיפרה איך הם הגיעו לממ״ד והחזיקו את הדלת, בתפילה שהמחבלים לא יצליחו להיכנס.

הפחד שהיא מתארת מהדהד וזהה לפחד ששמעתי בסיפוריהן של נשים שעברו התעללות, אלא שכאן לא מדובר על איום מצד בעל אלים. ורותם אינה היחידה; היא אחת מאלפי נשים ישראליות שבאותו רגע נאלצו לעמוד ולהתמודד מול רצח ואונס שביצעו מחבלי חמאס באותו יום גורלי.

במשכן בית הנשיא בירושלים, אנו מתכוננים ליום בו קבעה העצרת הכללית של האו"ם את ציון היום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, המצוין מדי שנה ב-25 בנובמבר. כל שנה אני מארחת קורבנות אלימות, מנהיגים חברתיים, פעילים, וחוקרים המתמקדים בזכויות נשים ובטיחותן.

אבל השנה הזו תהיה אחרת. דברים רבים השתנו ב-7 באוקטובר, כאשר אלפי מחבלי חמאס טבחו במשפחות ישראליות, שרפו ילדים וקשישים, וחטפו בני ערובה. אלו אירועים שהשפיעו עמוקות על תפיסתנו בנוגע לאכזריות ולאלימות מינית – ועל האמונה שלנו בארגונים הבינלאומיים שתפקידם אמור להיות – דאגה לנשים.

לקח לי כמה ימים להבין את האופי המפלצתי ואת היקף האלימות שספגו נשים במיוחד ב-7 באוקטובר. ההכרה הראשונה שלי הגיעה כשפגשתי מתנדבות של איגוד מרכזי המשבר לאונס שסיפרו לי בדיסקרטיות על שיחות עם ניצולות. הן שמעו עדויות שזעזעו אותן עד היסוד.

בפסטיבל המוזיקה נובה, שבו נטבחו יותר מ-350 צעירים וצעירות, ועשרות מהם נחטפו, מספרים עדים שהסתתרו בשיחים, שהם ראו מחבלים מבצעים אונס קבוצתי, ואחר כך רוצחים ומשמידים נשים. סרטון של החמאס מקיבוץ בעוטף עזה, מציג מחבלים שמענים אישה הרה ומוציאים את העובר שלה מגופה. הפתולוגים שלנו מצאו גופות של נשים ונערות שנאנסו באלימות כזו קשה שעצמות האגן שלהן נשברו. חסרי המזל שצפו בראיות וידאו ששודרו על ידי המחבלים עצמם היו עדים לגופה של אישה עירומה שצעדה בעזה, ואחרת, שעדיין בחיים, במכנסיים מגואלים בדם שמחוזקת בשבי, נמשכת לג'יפ בשערה באיומי אקדח. ראיות אלה, יחד עם הודאות מפורשות מתועדות של טרוריסטים שנתפסו, מבהירות היטב כי אונס המוני היה חלק מתוכנן מראש בתוכנית של החמאס.

והפשע הזה נמשך: 240 בני הערובה המוחזקים בעזה כוללים נשים ונערות רבות. רק כשהן ישוחררו נדע מה אירע להן.

בשנות ה-90, סוכנויות בינלאומיות ומומחים משפטיים החלו סוף סוף לראות באלימות נגד נשים כקטגוריה מסוימת של פשע מלחמה. ארגונים כמו UN Women קיימים כדי להגן על נשים מפני פשעים כאלה, ומומחים ופעילים ישראלים היו מעורבים במאמצים הבינלאומיים האלה. לפיכך, ההלם השני שלנו: השתיקה הבלתי נתפסת והבלתי נסלחת של הארגונים הללו בשעה שאנו מתמודדים עם אונס ורצח של נשים ישראליות.

הגינויים על אלימות מגדרית מצד חמאס לא היו חלשים או לא מספיקים – אלא לא קרו בכלל. הצהרה אחר הצהרה של ארגונים כמו UN Women והוועדה לביטול אפליה נגד נשים (CEDAW) לא הצליחו לגנות את הפשעים הללו. הם הפקירו אותנו, ואת כל הנשים, ברגע הקריטי הזה.

כאישה וכאמא, לבי עם הנשים והילדים בעזה אשר סובלים מהשלכותיה של המלחמה שפתח ארגון הטרור חמאס. אני מאמינה שמגיע להם סיוע ותמיכה, אבל אין זה מוחק את הזוועות שביצעו המחבלים ב-7 באוקטובר. השתיקה של ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים וחוסר הנכונות להאמין לנשים ישראליות מול עדויות מוחצות היא הרסנית.

עבור הישראליות שתמיד היו בחזית המאבק למען זכויות נשים בעולם, זה היה רגע של אכזבה מוחצת. אכזבה שחלקה איתי אחת מתומכות זכויות הנשים הבולטות שלנו, פרופ' רות הלפרין-קדרי, לשעבר סגנית יו"ר CEDAW, שאמרה: ״ידעתי שיהיה קשה להביא אותם להוציא הצהרה סבירה", כשהיא מתכוונת לועדת האו"ם בוועידה של בית הספר לרפואה בהרווארד, "אבל מעולם לא העליתי על דעתי שכאשר מתמודדים עם זוועות שכאלה שאין להכחישן – לאור המטרה עצמה שבגינה ארגונים אלו הוקמו מלכתחילה, שהם למעשה יפנו עורף ולא יכירו בכך כלל״.

פרופ' הלפרין-קדרי הוסיפה ״התעלמות מהאכזריות חסרת התקדים, המתוכננת והקיצונית של האלימות המינית שבוצעה על ידי חמאס – לא רק כישלון עבור הנשים ישראליות אלא כישלון עבור מערכת זכויות האדם הבינלאומית כולה. אני עדיין מאמינה במערכת הזו. אבל זו הייתה מכה עצומה לאמונה הזו" – אני מסכימה עם כל מילה שלה.

בציון היום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, יתכנסו נשים ישראליות – יהודיות, מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות– בבית הנשיא בירושלים. ניפגש כולנו לצד ההלם המתמשך של הפגיעה בזכויותינו, ובתחושה העמוקה שכולנו המאמינות בזכויות אלו – נבגדנו. עם זאת, אנו נתמיד בהצגת האמת לעולם ולכל ארגון זכויות אדם. אנחנו חייבים את זה לא רק לקורבנות שלנו, אלא לכל הנשים שיתמודדו עם הפשעים האלה בעתיד. הן חייבות לדעת שהן לא לבד.

למאמר המלא באתר 'Newsweek':

The Silence From International Bodies Over Hamas' Mass Rapes Is a Betrayal of All Women | By Michal Herzog the First Lady of the State of Israel