אותות ופרסי הנשיא

אות הנשיא להתנדבות

“אות הנשיא להתנדבות” (בעבר: “אות הנשיא למתנדב”) מוענק מדי שנה, מאז שנת 1974, ל-12 מתנדבים (ארגונים או יחידים) נבחרים. נשיא המדינה מעניק את האות כדי לעודד פעילות התנדבותית בחברה הישראלית שתכליתה להיטיב עם יחידים, קהילות ועם החברה הישראלית כולה, ובכך לתרום לחיזוק המרקם החברתי בישראל ולגיבוש חברתי על בסיס אנושי ואישי.

הענקת האות מהווה ביטוי לשאיפתו של נשיא המדינה לטיפוח ערכים של מעורבות חברתית, נתינה למען הזולת, אחריות הדדית ואהבת האדם והארץ. האות מוענק בשיתוף פעולה עם המועצה הישראלית להתנדבות בישראל. האות מוקיר צעירים וזקנים, חילוניים ודתיים, יהודים מוסלמים ונוצרים בישראל, ומעודד אותם להיות ערבים זה לזה. כל תושב מדינת ישראל וכל ארגון הפועל בישראל רשאים להציע את מועמדותם שלהם או של אחרים לקבלת האות.
במהלך השנים היווה אות הנשיא להתנדבות בישראל דוגמה לנשיאי מדינות אחרות שביקשו לעודד את ההתנדבות במדינתם באופן דומה. אנשי הסגל של הנשיא בוש האב מארה”ב, שלמדו מבית הנשיא על מפעל אות הנשיא למתנדב, כוננו מפעל דומה המעניק אחת לשנה אות למתנדבים מצטיינים.

רשימת הזוכים לאורך השנים

בשנתו הראשונה כמעניק האות, החליט נשיא המדינה יצחק הרצוג להקדיש את האות ״לפועלים ולפועלות לשותפות ולסולידריות, למען אדם חברה וסביבה בשאיפה ליצירת חברת מופת במדינת ישראל”. הנושא נבחר ברוח נאום ההשבעה של נשיא המדינה, בו אמר: “עלינו להפסיק לראות בהבדלים ביננו מכשלה, הם בעצם מקור כוחנו. בזכותם העוצמה הישראלית נגלית במלוא עזה. הרי לא היינו מי שאנחנו – ללא המגוון האנושי והרעיוני העצום שהתקבץ כאן. פסיפס בו שזורות יחד המשפחתיות הישראלית, התושייה והאופטימיות. שזורים עקרונות הצדק, הסולידריות, החמלה והערבות ההדדית, שהם מרכיביה של חברת מופת. שזורות בו החדשנות, הנחישות והדבקות במשימה, כוחות של יצירה והתחדשות… בואו נבחר, כל יום מחדש, בנו. נבחר לנצח ביחד, לא רק אחד את השני. נבחר להאיר פנים, לכבות את הבעירה והשנאה עם הרוח הישראלית, להרבות באהבת ישראל. נבחר להיות מאוחדים לא רק בערכים ובעקרונות, אלא גם בתקוות ובחלומות שלנו”.

לאחר למעלה משנה של מערכה קשה, כשמדינת ישראל והחברה הישראלית עומדות בפני כמה מהאתגרים הקשים בתולדותיהן, "אות הנשיא להתנדבות" לשנת תשפ"ה יוענק למי שהצטיינו בעשייה למען האחר – מתוך תקווה, סולידריות ואמונה בעם ובאדם, במטרה לסייע בריפוי ובתיקון של המדינה והחברה ולמען בניין משותף ותקווה לעתיד.

הליך בחירת מקבלי האות

לצורך בחירת הזכאים לאות, נעזר הנשיא בוועדה מייעצת אשר ממליצה בפניו על המועמדים לקבלת האות. הוועדה מורכבת מחברים הקשורים לעולמות ההתנדבות באופנים שונים – אנשי ציבור וחברה, אקדמיה ותקשורת שמייצגים את כלל מגזרי וחלקי החברה הישראלית.

אות הנשיא לגבורה אזרחית

"…ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" (מסכת סנהדרין)

"כל אחד ואחד מחויב לחרף נפשו להציל את חברו מסכנה… וזהו מהלכות צבור לתקנת המדינה וטובת העם" (שו"ת ציץ אליעזר)

"כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח, אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח" ('הרעות', חיים גורי)

על רקע סיפורי הגבורה הרבים והבלתי נתפסים מאז אירועי השבעה באוקטובר, החליט נשיא המדינה לייסד לראשונה את ״אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית״.

מתקפת הטרור האכזרית שאירעה ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה התשפ״ד, הייתה מהמאורעות הדרמטיים והמטלטלים ביותר בתולדות מדינת ישראל, עם השפעות חסרות תקדים הן על החזית והן על העורף. היא גבתה חיים של למעלה מ-1200 ישראליות וישראלים, בהם מאות מנשות ואנשי כוחות הביטחון, וכן אלפי פצועים ולמעלה מ-200 חטופות וחטופים שהוחזקו, ורובם עדיין מוחזקים, בידי מרצחי ארגון הטרור חמאס.

לצד המחירים הכבדים מנשוא שגבתה המתקפה, נתגלו במסגרתה, כבר מן הרגעים הראשונים, מעשי גבורה בלתי נתפסים ויוצאי דופן, בהם של אזרחיות ואזרחים מן השורה, שפעלו בזמן אמת תוך סיכון ממשי של חייהם, מתוך תחושה של אחדות גורל וערבות הדדית ישראלית, ובמטרה להציל חיי אדם.
בעקבות כך, החליט נשיא המדינה יצחק הרצוג לייסד אות ייחודי – ״אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית״, אשר יוענק לאזרחיות ולאזרחי ישראל אלה, ובכך יבטא כבוד והוקרה למעוטריו, וחשוב לא פחות – ייתן כבוד, גאווה ותקווה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל כולה.
כידוע, לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, נוצר נוהג של ייסוד אותות ועיטורים השואבים את נחיצותם מצורכי השעה, בעיקר לאחר אירועים לאומיים מכוננים שהביאו עמם פעולות התעלות וגבורה מצד דמויות מופת (עם אותות אלו, אשר נוסדו לאחר מלחמות משמעותיות נמנים, למשל, עיטורי הגבורה של צה"ל ומשטרת ישראל). לאור כך, גם הפעם, בחר נשיא המדינה לייסד מסגרת ממלכתית הולמת שתעלה על נס את הערבות ההדדית והגבורה של אזרחיות ואזרחי ישראל.

״אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית״ יוענק על ידי נשיא המדינה בטקס ממלכתי רשמי, לאזרחים שפעלו בגבורה יוצאת דופן תוך ערבות הדדית וחירוף נפש במטרה להציל חיי אדם, ואינם נמנים עם כוחות הביטחון השונים. כמו כן, ניתן יהיה להעניק את האות גם למי שאינו בין החיים, ובנוסף, לוועדה המייעצת תינתן האפשרות להחריג אזרחים שזכו להכרה כאנשי ביטחון בהתאם לשיקול דעתם של חברי הוועדה.

הטקס יתקיים במשכן הנשיא ביום רביעי כח בתשרי התשפ״ה, 30 באוקטובר 2024.

הליך בחירת מקבלי האות

לצורך הליך בחירת מקבלי האות, הנשיא נעזר בוועדה מייעצת אשר תמליץ בפני הנשיא על המועמדות והמועמדים הראויים לקבלת האות. בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס, הפרופסור אליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון.
עוד תיקח חלק בתחקור המועמדויות ועדה מקצועית הכוללת נציגים של הספרייה הלאומית ומוסד 'יד בן צבי'.

עיטור הנשיא

עיטור נשיא מדינת ישראל מוענק בידי הנשיא למי "שתרמו תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל או לאנושות, בכישרונם, בשירותם או בדרך אחרת". על מקבלי העיטור נמנים אזרחיות ואזרחי המדינה או ידידים ובעלי ברית של ישראל והעם היהודי מכל רחבי תבל. העיטור מוענק בטקס חגיגי במעמד הנשיא, וזאת בהמשך להמלצתה של הוועדה המייעצת שבראשה עומד שופט בדימוס של בית המשפט העליון.

עיטור נשיא מדינת ישראל (“עיטור הנשיא”), הוא עיטור שמעניק הנשיא למי “שתרמו תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל או לאנושות, בכישרונם, בשירותם או בדרך אחרת”. תקנון הענקת העיטור קובע כי הוא יוענק לאדם או לארגון שקיימת לגביהם לפחות אחת מאמות המידה הבאות, אם במעשה בודד ואם בפעילות מתמשכת: ״המועמד תרם תרומה ייחודית למדינת ישראל או לתיקון עולם או הטביע חותם על החברה בתחום פעילותו או בהישגיו; המועמד העלה את קרנה של מדינת ישראל ותרם תרומה ייחודית לתדמיתה בעולם; המועמד מהווה דוגמה ומופת ליזמות, חדשנות, יצירתיות וחזון״.

את הענקת העיטור יזם הנשיא התשיעי, שמעון פרס, בשנת 2012, ובמהלך כהונתו עוטרו בו 26 זוכים. בין היתר, העניק הנשיא פרס את העיטור לנשיא ארה”ב ברק אובמה, לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, לרב ישראל מאיר לאו, לחתן פרס נובל אלי ויזל, למזכיר המדינה האמריקאי לשעבר הנרי קיסינג’ר, לרב עדין שטיינזלץ ועוד.

העיטור מוענק בטקס חגיגי במעמד הנשיא, וזאת בהמשך להמלצתה של הוועדה המייעצת שבה חברים חמישה עד תשעה אישות ואישי ציבור בעלי שם, הממונים לתקופות של שנתיים הניתנות להארכה ופוקעות עם סיום כהונת הנשיא הממנה. העיטור מוענק לאנשים חיים, אך יכול להיות מוענק גם למי שנפטר אם מועמדותו הוגשה בעודו בחיים. את המועמדות לעיטור יכול להציע כל תושב מדינת ישראל וכל ארגון הפועל בישראל, בצירוף מסמכים והמלצות.
לאחר שבמהלך כהונתו של הנשיא העשירי, ראובן ריבלין (2014 -2021), לא הוענק העיטור, החליט הנשיא יצחק הרצוג על חידוש המסורת, ופורסם קול קורא להגשת מועמדויות לעיטור. הנשיא הרצוג מינה ועדה מייעצת, בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס), פרופ’ יורם דנציגר, לבחינת מועמדים לקבלת העיטור.

בתום עשור להענקת האות ולרגל שנת ה-75 למדינה, יזם בית הנשיא את עיצובו מחדש של העיטור והמעצבת שרי סרולוביץ נבחרה על ידי וועדה מקצועית לחדשו.

המדליה מעוצבת בצורת דסקית קמורה בצבע זהב שבשני צדדיה מנוסרות אותיות הא"ב העברי, מה שמאפשר מעבר של אור מבעד לחיתוכי האותיות. אותיות הא"ב כרוכות בשורשי המסורת של עם הספר, שיצר בארץ ישראל "נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי", ככתוב בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. גם האור, שעובר דרך האותיות, הוא אלמנט שעובר כחוט השני בייצוגי התרבות האנושית, היהודית והישראלית: החל מאור הבריאה, עבור במנורת המקדש ונרות השבת, וכלה בנרות הזיכרון ומשואות התקומה. לאלה מצטרף הסרט התכול, אשר מייצג את הן את הטלית והן את דגל ישראל. לבסוף, שני רכיבי העיטור מתגלמים בביטוי המכונן: "ויהי אור". זוכות וזוכי העיטור הם אישים יוצאי דופן מישראל ומכל רחבי תבל, המהווים אור גנוז של ממש ומופת של יצירה, ערכיות, מנהיגות, יוזמה ומצוינות; אשר קידמו את מדינת ישראל, החברה הישראלית, העם היהודי והאנושות כולה בדרך של בריאת יש מאין, והוספת אור.

את העיטור המקורי עיצב האמן המוערך יוסי מתתיהו.

מאז כניסתו לתפקיד העניק הנשיא את העיטור לאישים מהארץ ומחו"ל, בין היתר לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס, נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, המשוררת רחל שפירא ואישים שתרמו תרומה ייחודית בתחומם.

תקנון עיטור נשיא המדינה תקנון עיטור נשיא המדינה – אנגלית הנחיות להגשת מועמדות עיטור נשיא המדינה הנחיות להגשת עיטור נשיא המדינה – אנגלית להגשת מועמדות לחצו כאן

מלגות נשיא המדינה לדוקטורנטיות ודוקטורנטים מצטיינים

כדי לקדם את המדע והמחקר בישראל, מוענקות מדי שנה מלגות נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות מדעית לדוקטורנטיות ודוקטורנטים ישראלים מצטיינים. מטרת המלגות היא לעודד מחקר אקדמי איכותי, לתמרץ עשייה ומחקר, ולהביא לקידום החדשנות המדעית בישראל. הנושא השנתי להענקת המלגות נבחר בידי נשיא המדינה. בהמשך לכך, בוחרת ועדה אקדמית המתמחה בנושא השנתי את החוקרים והחוקרות הצעירים המבטיחים והמצטיינים בישראל, להם מוענקות המלגות.

מדינת ישראל מהווה יעד לתרומות ולעיזבונות מהארץ ומכל רחבי העולם. אנשים פרטיים מעניקים מכספם או מרכושם הפרטי למדינה, וזאת לטובת מטרות ציבוריות שונות ומגוונות – עובדה שהינה במידה רבה ייחודית לישראל.
בסמוך להקמת המדינה, הוסמך האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים, לטפל בעיזבונות ובתרומות. הנתונים הכספיים מועברים פעם בשנה, לוועדה ציבורית – ועדת העיזבונות, אשר מפרסמת לציבור קול קורא להגשת בקשות לתמיכה.
בהתאם לנהליה, לרצון של התורמים, ובאופן שקוף ושוויוני, מחליטה הועדה על ייעוד הכספים.

קרן המלגות שהוקמה, בשותפות הוועדה, בשנת 2013 מהווה דרך נוספת וממלכתית לקדם את המצוינות המדעית בישראל. מלגות נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות מדעית מוענקות ל-12 דוקטורנטיות ודוקטורנטים ישראלים מצטיינים במטרה לעודד מחקר אקדמי איכותי, לתמרץ עשייה ומחקר, ולהביא לקידום המצוינות והחדשנות המדעית בישראל. בִּשנים האחרונות הוקדשו המלגות לחוקרים מתחומי מדעי החברה והרוח, מתוך רצון לחזק ולהעמיק את המחקר בתחומים אלה.
על-פי תקנון הקרן, הנושא השנתי נבחר בידי נשיא המדינה. מדי שנה מקים ‘בית הנשיא’ ועדה אקדמית המוקדשת לנושא השנתי ובה טובי החוקרים והמומחים בתחום, הבוחרים את החוקרים והחוקרות הצעירים המבטיחים והמצטיינים בישראל. ועדת המלגות המורכבת משבעה מומחים בעלי שם בתחום בו עוסק הנושא הנבחר לאותה השנה, ולצדם חברים בוועדה נציג ועדת העיזבונות ונציג בית הנשיא. הוועדה המקצועית בוחנת את מצוינותם המדעית של המועמדים, את החדשנות והמקוריות של תוכנית מחקרם, את הישגיהם האקדמיים וכן פרסומים והמלצות של מנחים וחוקרים מובילים בתחום.