נשיא המדינה נשא דברים בועידת אשמורת השלישית

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים היום, יום שלישי, ט״ז באדר ב׳, 16 במרץ בועידת אשמורת השלישית בסימן ׳נלחמים לנהל שגרה׳ שהתקיימה בראשון לציון.

מצורפים דברי הנשיא במלואם:

״ועידת אשמורת למנהיגות חינוכית חשובה בכל שנה, אבל השנה היא חשובה פי כמה. בשעה הקשה הזאת: כשלמעלה מ-130 מאחיותינו ואחינו חטופים ומעונים בידי חמאס ואנו מתפללים יום-יום שעה-שעה לחזרתם במהרה ובשלום הביתה; כשעשרות אלפי ישראלים רחוקים מבתיהם בצפון ובדרום, כשמחיר המלחמה – פצועים והרוגים רבים – מטלטל אותנו ומכה בנו כמעט יום יום: נבחן החוסן של מדינת ישראל.

הוא נבחן לא רק בגבולותינו, בין שורות הצבא ושירותי הביטחון, אלא גם בחוסנה של החברה הישראלית. ילדי ישראל והנערות והנערים בבתי הספר – בהם רבים שמתמודדים עם שכול ואובדן, עם חרדות, או עם עקירה ממושכת מנוף מולדתם – חווים כעת ימים מורכבים ונושאים עיניים אליכם, המורות והמורים, המנהלות והמנהלים. אני יודע שהמלאכה הזאת לא פשוטה.

רבים מכם – יצאתם לחודשי מילואים ארוכים, או החזקתם משק בית לבד, כשבן או בת הזוג בצו 8 שבועות אם לא חודשים. רבים מכם מתמודדים בעצמכם עם עקירה מהבית, או עם אבל, יגון ואובדן – של בן או בת משפחה, של חבר; וכן, גם של תלמיד או בוגר, שנפל או נרצח, והותיר אתכם "מורים שכולים". רבים מכם, המורות והמורים – מנסים לתפקד בין הוראה מקצועית, האזנה קשובה לצרכיהם הרגשיים כל ילדה וילד, וניסיון פשוט לשמור על סוג של שגרה.

יש מי מכם שמפונה בעצמו או מנסה לקיים חיים במלון או בדיור זמני וגם לפעול במסגרות החינוך הארעיות, שהוקמו עבור התלמידים המפונים. זוהי הזדמנות להודות לכם, לכולם, להודות למשרד החינוך ולכל מי שמקיים את המוסדות הללו.

כנשיא מדינת ישראל אני מבקש לומר לכם תודה – למנהיגות ולמנהיגים שלנו בעולם החינוך, מורות ומורי ישראל! אני רואה את ההשקעה שלכם, את העבודה המאומצת, יום ולילה. אני רואה את הדאגה, את היחס האמפתי והאוהב – גם כשאתם בעצמכם מתמודדים עם אתגרים עצומים. אני רואה אתכם, נוטלים חלק חיוני במאמץ הלאומי. תודה לכם! אני מצדיע לכם!

כבר חודשים ארוכים שאנחנו מתעוררים בכל בוקר בחרדה לשמוע על הלוחמים והמפקדים שקיפחו את חייהם במלחמה. כל שם הוא שריטה בלבבות שלנו. חלל עצום שנפער בחייהן של משפחות וקהילות שלעולם לא יחזרו להיות שלמות. אחד מהשמות הללו היה של מנהלו הנערץ של בית הספר 'פלך' בירושלים – רס"מ במיל' יוסי הרשקוביץ, שנפל בקרב ברצועת עזה.

בסרטון ששלח יוסי לתלמידיו, סרטון שצפייה בו גם היום מעבירה צמרמורת, הוא פונה אל תלמידיו בגובה העיניים, ומפציר בהם להתמסר לעקרון האחדות. לא לפנות לדרך הרעה של השנאה והפירוד, של חיפוש ההכנעה של בן-הפלוגתא וסימונו כאויב שיש למגר חלילה. יוסי ידע שבצוות שלו במילואים, נמצא פסיפס ישראלי שלם. הוא לא שאל את חבריו אם הם תומכים ברפורמה כזאת או אחרת, או אם הם יוצאים להפגנות ולמען אילו מטרות. הוא ידע שעם ישראל בשעת צרה, שהחוסן שלנו, כחברה, עומד למבחן, ושהוא תלוי באמת הבסיסית אחת: הידיעה שלא משנה מה, אנחנו ביחד.

בשנה שעברה עמדתי אתכם כאן, בתקופה נוראה של פילוג ומחלוקת, והתרעתי בפני הסכנה שבהתפוררות ערכי היסוד של החברה הישראלית – ערכי הלכידות והערבות ההדדית. אני קובע שהיום, עם ישראל לא רוצה לחזור לתקופה ההיא. אפשר ורצוי להתווכח, אבל צריך לדעת איך לעשות זאת.

השקתי אז, בפניכם, את ״מחליפים מילה: יוזמת הנשיא לשיח ישראלי״. מטרית פעילות שמטרתה חיזוק היכולת שלנו לחלוק, להתווכח, לדון – אבל בכבוד, בהקשבה, באופן שמשאיר אותנו – עם אחד במדינה אחת. לאחר ה-7 באוקטובר, ברור היום לכל שאנחנו בשעת חירום ועלינו להתאים את עצמנו ואת הפעילות לצורכי השעה.

איננו יכולים להסתפק עוד בהכלת המחלוקות. עלינו לתרגם את השיח המכבד ואת השותפות הישראלית – לבניין משותף! לשיקום, ריפוי ותיקון – לאחר השבר הנורא. למתן תקווה ובניין עתיד לכולנו, לכל מי שקורא למדינה ולארץ הזאת בית. בשעה שהחברה והמדינה האהובות שלנו פצועות וחבולות, עלינו לדאוג להן – יחד, לבנות ולהיבנות בהן – יחד.

זו ליבת העיסוק של "מחליפים מילה" בימים אלה: הנחת יסודות ותשתיות לאותו בניין משותף – משותף לכולנו – כלל גווני החברה הישראלית. אם בחודשים האחרונים, למדנו כמה גבורה יש בעם ישראל – צבאית ואזרחית. עתה הגיעה העת להוכיח את הגבורה שבבחירה ב"יחד". אנו עוסקים בכך יום יום, בקבוצות רבות ומגוונות – מגוונות באמת – המגיעות למשכן הנשיא ויוצרות יחד רעיונות חדשים לבנייה משותפת דווקא מתוך השוני ביניהן. חברנו לחברה למתנ"סים ולגורמים רבים בחינוך הבלתי-פורמלי מחד – כדי להפיץ את הרעיון בציבור הרחב; ולקבוצות מנהיגות שונות מאידך – כדי לצרף אלינו מובילים שונים לחזון ולרעיון. והיום אני פונה אליכם, אל קבוצת ההשפעה שהיא כנראה החשובה ביותר בישראל, ההנהגה החינוכית שלנו.

אתם, נשות ואנשי החינוך שלנו, אלה שדואגים לא לימים ולא לשנים – אלא לדורות – אתם שחקנים מרכזיים, מרכזיים מאוד, במאמץ הכל-כך חשוב הזה. החלק שלכם בתהליך הבנייה הלאומי והמשותף הוא קריטי! קיומי! אני מזמין אותם להשתתף בו. בהשראתכם, ובשותפות מלאה עם הנהגת משרד החינוך, אנחנו עמלים בימים אלה על שילוב התוכנית ״מחליפים מילה״ – בשדה החינוך הפורמלי, באמצעות מהלך שיחל כבר בשנת הלימודים הבאה ויבקש לרתום את היצירתיות, הניסיון והחוכמה שלכם – כך שנמשיך לבנות ולהיבנות – יחד! אני מזמין אותכם, להיות שותפים שלנו, אין משימה חשובה יותר על שולחני כעת – מאשר משימת האחדות והבניין המשותף. זו המשימה של הדור שלנו. זה צו השעה שלנו. וכולנו חייבים להיות מגויסים לכך.

לסיום יקירי ויקירותיי, ראשית אני מבקש לברך את אחינו ואחיותינו המוסלמים בברכת רמדאן כרים. מנהיגות ומנהיגים חינוכים שעמדו לפני אתגר מורכב בימים מורכבים ואני מבקש להודות להם על פועלם בתקופה המאתגרת הזאת. ושנית, אני כמובן מודה לכולכם, להסתדרות המורים וכמובן לך, המזכ"לית – חברתי יפה בן דוד, ולכל הסתדרות המורים אני מודה לכם על מנהיגות.

ואני מבקש לסיים בתפילה ובתקווה להשבתם הביתה במהרה של החטופות והחטופים, להחלמתם המהירה של והפצועות הפצועים בגוף ובנפש. לחזרתם הביתה של המפונים בצפון ובדרום וכמובן להצלחת כוחות הביטחון וצה״ל במערכה הכבדה ושישיבו לנו את הביטחון בכל הארץ אמן כן יהי רצון, תודה רבה לכם.״