דברי הנשיא בוועידת אשמורת השלישית

 

קרדיט: מעיין טואף, לע"מ

ועידת אשמורת למנהיגות חינוכית חשובה כשלעצמה, בכל שנה, אבל השנה היא חשובה שבעתיים בצל המלחמה המתמשכת.

בשעה הקשה הזאת: כשלמעלה מ-130 מאחיותינו ואחינו חטופים ומעונים בידי חמאס ואנו מתפללים יום-יום שעה-שעה לחזרתם במהרה ובשלום לביתם; כשעשרות אלפי ישראלים רחוקים מבתיהם בצפון ובדרום, כשמחיר המלחמה – בדמות פצועים והרוגים רבים – מטלטל אותנו ומכה בנו כמעט מדי יום: נבחן החוסן של מדינת ישראל. הוא נבחן לא רק בגבולותינו, בין שורות הצבא ושירותי הביטחון, שנלחמים יום ולילה, בחירוף נפש. אלא גם בחוסנה של החברה הישראלית.

ילדי ישראל והנערות והנערים בבתי הספר – בהם רבים שמתמודדים עם שכול ואובדן, או עם עקירה ממושכת מנוף מולדתם – חווים כעת ימים מורכבים ונושאים עיניים אליכם, המורות והמורים, המנהלות והמנהלים. אני יודע שהמלאכה הזאת לא פשוטה. רבים מכם – אנשי ונשות החינוך שלנו – יצאתם לחודשי מילואים ארוכים, או מחזיקות משק בית לבד, כשבן או בת הזוג בצו 8 שבועות אם לא חודשים.

רבים מכם מתמודדים בעצמכם עם עקירה מהבית, או עם אבל, יגון ואובדן – של בן או בת משפחה, של חבר; וכן, גם של תלמיד או בוגר, שנפל או נרצח, והותיר אתכם "מורים שכולים". רבים מכם, המורות והמורים – מכל האמונות ואורחות החיים בישראל, בהם נשות ואנשי החינוך מהחברה הערבית בצפון ובדרום – מנסים ללהטט בין הוראה מקצועית, האזנה קשובה לצרכיהם הרגשיים כל ילדה וילד, וניסיון פשוט לשמור על סוג של שגרה; במיוחד במסגרות החינוך הארעיות שהוקמו עבור התלמידים המפונים.

כנשיא מדינת ישראל אני מבקש לומר לכם תודה – מורות ומורי ישראל!

אני רואה את ההשקעה שלכם, את העבודה המאומצת, לילות כימים. אני רואה את הדאגה, את היחס האמפתי והאוהב – גם כשאתם בעצמכם מתמודדים עם אתגרים עצומים. אני רואה אתכם, נוטלים חלק חיוני במאמץ הלאומי. תודה לכם! אני מצדיע לכם!

כבר חודשים ארוכים שאנחנו מתעוררים בכל בוקר בחרדה לשמוע על הלוחמים והמפקדים שקיפחו את חייהם במלחמה. כל שם הוא שריטה בלבבות שלנו. חלל עצום שנפער בחייהן של משפחות וקהילות שלעולם לא יחזרו להיות שלמות.

אחד מהשמות הללו היה של מנהלו הנערץ של בית הספר 'פלך' בירושלים – רס"מ במיל' יוסי הרשקוביץ, שנפל בקרב ברצועת עזה.

בסרטון ששלח יוסי לתלמידיו, סרטון שצפייה בו גם היום מעבירה צמרמורת, הוא פונה אל תלמידיו בגובה העיניים, ומפציר בהם להתמסר לעקרון האחדות. לא לפנות לדרך הרעה של השנאה והפירוד, של חיפוש ההכנעה של בן-הפלוגתא וסימונו כאויב שיש למגר חלילה.

יוסי ידע שבצוות שלו במילואים, לוחם פסיפס ישראלי שלם. הוא לא שאל את חבריו אם הם תומכים ברפורמה כזאת או אחרת, או אם הם יוצאים להפגנות ולמען אילו מטרות. הוא ידע שעם ישראל בשעת צרה, שהחוסן שלנו, כחברה, עומד למבחן, ושהוא תלוי בַּאמת הבסיסית ביותר: הידיעה שלא משנה מה, אנחנו ביחד.

אנחנו מתווכחים ביחד, אנחנו חלוקים ביחד, אנחנו כועסים ואפילו זועמים ביחד – אנחנו מתאבלים ביחד, ואנחנו צומחים ביחד, וכן, אנחנו גם מנצחים ביחד – אבל רק אם ה"ביחד" הזה נשמר.

בשנה שעברה עמדתי אתכם כאן, והתרעתי בפני הסכנה שבהתפוררות ערכי היסוד של החברה הישראלית – ערכי הלכידות והערבות ההדדית. השקתי אז, בפניכם, את ״מחליפים מילה: יוזמת הנשיא לשיח ישראלי״. מטריית פעילות שמטרתה חיזוק היכולת שלנו לחלוק, להתווכח, לדון – אבל בכבוד, בהקשבה, באופן שמשאיר אותנו – עם אחד במדינה אחת.

אבל לאחר ה-7 באוקטובר, ברור לכל שאנחנו בשעת חירום לכל דבר, ועלינו להתאים את עצמנו ואת הפעילות לצורכי השעה. איננו יכולים להסתפק עוד בהכלת המחלוקות בלבד. עלינו לתרגם את השיח המכבד ואת השותפות הישראלית – לבניין משותף! לשיקום, ריפוי ותיקון משותפים – לאחר השבר הנורא. למתן תקווה ובניין עתיד לכולנו, לכל מי שקורא למדינה ולארץ הזאת בית.

בשעה שהחברה והמדינה האהובות שלנו פצועות וחבולות, עלינו לדאוג להן – יחד, לבנות ולהיבנות בהן – יחד. זו ליבת העיסוק של "מחליפים מילה" בימים אלה: הנחת יסודות ותשתיות לאותו בניין משותף – משותף לכולנו – כלל גווני החברה הישראלית.

במילים אחרות, אם בחודשים האחרונים, למדנו כמה גבורה יש בעם ישראל – צבאית ואזרחית. עתה הגיעה העת להוכיח את הגבורה שבבחירה ב"יחד".

אנו עוסקים בכך יום יום, בקבוצות רבות ומגוונות – מגוונות באמת – המגיעות למשכן הנשיא ויוצרות יחד רעיונות חדשים לבנייה משותפת דווקא מתוך השוני ביניהן. חברנו לחברה למתנ"סים ולגורמים רבים בחינוך הבלתי-פורמלי מחד – כדי להפיץ את הרעיון בציבור הרחב; ולקבוצות מנהיגות שונות מאידך – כדי לצרף אלינו מובילים שונים לחזון ולרעיון. והיום אני פונה אליכם, אל קבוצת ההשפעה שהיא כנראה החשובה ביותר בישראל, ההנהגה החינוכית שלנו.

אתם, נשות ואנשי החינוך שלנו, אלה שדואגים לא לימים ולא לשנים – אלא לדורות – אתם שחקנים מרכזיים במאמץ הכל-כך חשוב הזה. החלק שלכם בתהליך הבנייה הלאומי והמשותף הוא קריטי! קיומי!

לכן, בהשראתכם, ובשותפות מלאה עם הנהגת משרד החינוך, אנחנו עמלים בימים אלה על שילוב התוכנית ״מחליפים מילה״ – בשדה החינוך הפורמלי. זאת באמצעות מהלך שיחל כבר בשנת הלימודים הבאה ויבקש לרתום את היצירתיות, הניסיון והחוכמה שלכם – מובילות ומובילי החינוך בישראל – כך שנמשיך לבנות ולהיבנות – יחד! אין משימה חשובה יותר על שולחני כעת – מאשר משימת האחדות והבניין המשותף. זו המשימה של הדור שלנו. זה צו השעה שלנו. וכולנו חייבים להיות מגויסים לכך.

אני מודה לכולכם על ההתכנסות החשובה הזו. להסתדרות המורים וכמובן לך, המזכ"לית – חברתי יפה בן דוד, על הנהגתך רבת השנים. ולאחל לכולכם הצלחה רבה בשליחותכם. עלו והצליחו.