דברי הנשיא בוועידת השלטון המקומי

יש תקופות חד פעמיות, יוצאות דופן, בהן אנו נבחנים ונמדדים, יותר מתמיד. אין ספק כי כזו היא התקופה המטלטלת שאנחנו בעיצומה, וכי השפעותיה על השלטון המקומי ניכרות במיוחד. רבות מהרשויות, בעיקר במערב הנגב ובצפון, עומדות בחזית המלחמה במובנים רבים ומגוונים – בהן כאלה שנפגעו ישירות מהמלחמה – בגוף, בנפש וברכוש, ושתושביהן מפונים כבר חודשים ארוכים, על ההשלכות הקשות של פינוי כפוי כזה.

אני מבקש בראש ובראשונה להודות ולחזק אתכם היום. ההתמודדות שלכם – העומדות והעומדים בראש הרשויות האלה – מעוררת התפעלות וראויה להכרת תודה, מתושביכם, מהנהגת המדינה, ומכלל אזרחי ישראל. אבל בהכרת תודה אין די. מדינה שלמה צריכה להעניק לכם גב – במלוא מובן המילה: בתמיכה, במשאבים, בחיזוק אמיתי ואפקטיבי. ההנהגה והתושבים של חבלי ארץ שלמים בישראל חייבים להרגיש היום, יותר מתמיד – שהם לא לבד, שלא שכחו אותם. הם חייבים להרגיש שיש להם תקומה ועתיד נראים לעין. אני מבקש לומר בבירור: כולנו אתכם וכולנו נמשיך להיות אתכם, עד שיחזור אחרון התושבים לביתו בביטחון. הצפון ישוב ויפרח, מערב הנגב ישוב ויפרח, ורק כך – גם מדינת ישראל כולה תשוב ותפרח.

מכובדיי. אתם הרי יודעים הכי טוב שהרשויות המקומיות הן הגורם השלטוני החשוב והכתובת הישירה, הקרובה והמיידית עבור האזרחים. בימי שגרה, ובוודאי בעִתות משבר. זה נכון לרשויות עליהן דיברתי בפתח דבריי, וזה נכון לא פחות גם ביחס לרשויות אחרות, הנרתמות לסייע ללא סייג בערבות הדדית עליונה, ובה בעת נערכות לכל תרחיש, נוסכות ביטחון ונותנות מענה לכל צורך, ובכך מבצרות את "הבית" במובנו הרחב – את העיר או את המועצה – שהיא המרחב הקרוב והמוכר.

המערכה הזו מורכבת מאוד, והתמשכותה גובה מחיר כבד. לכם, יקירותיי ויקיריי, יש תפקיד מכריע במתן מענה, מכל סוג, למצוקות ולצרכים השונים, וחשוב אף יותר – לתת תקווה! בהכירי רבים מכם מקרוב, אני סומך עליכם ועל מנהיגותכם. וסמוך ובטוח כי השלטון המקומי יוסיף להתחדש, להתמקצע, ולבסס את מקומו הראוי לו בָמארג הציבורי הישראלי. זו העת גם להזכיר את הצורך הלאומי האקוטי בחיזוק מעמד השלטון המקומי, שלאיש כבר אין ספק בחשיבותו וביעילותו.

מכובדיי, ברשותכם, אני מבקש לנצל את הפורום החשוב הזה, כדי להעלות בפניכם סוגיה נוספת וחשובה, הנוגעת אף היא באופן ישיר לחוסנן של הרשויות המקומיות בישראל; והוא: החוסן הסביבתי, ובעיקר – ההתמודדות עם משבר האקלים. נכון, לעתים האתגר הסביבתי והאקלימי לא נתפס כאיום ביטחוני מיידי; ועם זאת – לא רק שיש לו משמעויות ביטחוניות רחבות, כפי שאציין בהמשך בקצרה, אלא שמשמעויותיו הקיומיות עבור ההווה והעתיד שלנו ושל ילדינו – מוכחות, ברורות ומחייבות – כבר עכשיו. אני מדגיש האתגר העצום הזה הוא ממש לא גזירת גורל. ובתנאי – שניתן את דעתנו ונפעל בדחיפות להתמודדות אפקטיבית עימו.

זו הסיבה שבראשית כהונתי הקמתי את "פורום האקלים הישראלי" – הפועל תחת בית הנשיא, מרכז במקצועיות ובשותפות עם שלל גורמים את הידע הנצבר בתחום זה, ומציע כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים. כלים שכבר תורמים לשינוי משמעותי בשטח. יושב הראש של הפורום הוא מיודענו ד"ר דב חנין, שכולנו מכירים היטב כבר סמכא בתחום, בין היתר בכנסת ובמישור הציבורי.

בהקשר הזה, אני שמח להשיק כאן היום תכנית חדשנית ופורצת דרך שתוביל את "נבחרת החוסן הסביבתי והשאפתנות האקלימית של השלטון המקומי בישראל". תכנית שמטרתה היא בניית קבוצה מגוונת של ראשי רשויות שיובילו מהלך מדיניות שיחזק את החוסן הסביבתי-אקלימי של הרשות. התוכנית תפעל בהובלת "פורום האקלים הישראלי" של נשיא המדינה, ובשותפות עם הקרן הקיימת לישראל ו"אקלימא – המרכז לפתרונות אקלים מקומי" וניתן להגיש אליה מועמדות באמצעות הקול הקורא שפורסם ומוצג כאן בכנס.

אני מזכיר כאן את מה שכולנו יודעים היטב: החוסן הסביבתי משפיע ישירות על כל אזרח בישראל, על כל תושב, בכל רשות מקומית. על איכות חייו, על אורח חייו, וגם – צריך לומר בכנות – על אורך חייו. מיוקר המחיה וסל המוצרים שלנו, דרך היערכות למצב חירום – כמו תרחיש עלטה למשל, וכלה באוויר שאנחנו נושמים וכאמור, בתוחלת החיים. אני מאמין בכל ליבי כי גם כאן השלטון המקומי – שהוא גורם שלטוני לכל דבר – יוכיח את תרומתו העצומה לחוסן ולצמיחה של כל תושבת ותושב בישראל; וקורא לכם להצטרף למהלך החשוב הזה וליטול בו חלק.

אני מודה לכם על הוועידה החשובה, ובמיוחד לך – ידידי יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס; ומאחל לכולכם – ראשות וראשי הרשויות, ותיקים – לצד חדשים, שנכנסו לא מכבר לתפקידם; ברכת "דרך צלחה" בתפקיד החשוב כל־כך, והמורכב לא פחות, אליו נבחרתם. אתכם ועם כל העם בישראל, אני מייחל ומתפלל לבשורות טובות, בכל מובן: להצלחת ושלום חיילינו, להחלמת הפצועים, לשובם הביתה של אלפי המפונים, וכמובן, להחזרת כל החטופות והחטופים במהרה.

בשם כולנו אני מחבק את כל משפחות החטופים, ומדגיש: הכאב של משפחות החטופים, והרצון הבוער להשיב את כולן וכולם הביתה, הם קונצנזוס לאומי מוחלט, בעל עדיפות ודחיפות עליונה! פרץ הרגשות ודמעות השמחה שראינו אתמול, בכל רחבי העם והארץ – מקצה לקצה, מוכיח מעבר לכל ספק: החברה הישראלית לא אדישה, החברה הישראלית לא שוכחת, החברה הישראלית מחויבת כל-כולה – להשיב בנות ובנים לגבולם! "פידיון שבויים הוא מצווה שאין גדולה ממנה", והשבתם – באמצעים ביטחוניים ומדיניים כאחד – היא צו עליון, כחלק מהחוזה המחייב ביותר בין המדינה לאזרחיה. אתמול זכינו להמחשה יוצאת דופן למחויבות הזו, בדמות מבצע שכל-כולו גבורה, חירוף נפש וערבות הדדית, להשבת ארבעה מהחטופים.

המבצע הזה גם גבה מחיר כבד, כשלמצבת הגבורה של עמנו התווסף שמו של ארנון זמורה, גיבור ישראל, שחירף את נפשו והיה "מגש הכסף", לחזרתם של שלומי, אנדרי, אלמוג ונועה. אני שולח תנחומים חמים למשפחתו היקרה. כוחות הביטחון שלנו ראויים להערכה עצומה! בצה"ל, במשטרה ובימ"מ, בשב"כ – יש מאות ואלפי דמויות-מופת ממש, בשדה הקרב ומאחורי הקלעים, שעמלות על שחרור החטופים כל שניה ביממה. אני מחזק אותם ואת מפקדיהם, ומתפלל שיצליחו במשימותיהם וישובו בשלום.

מכובדיי, אני מודה לכם על פועלכם ומחויבותכם, וסמוך ובטוח כי יחד, בשילוב ידיים, כוחות ומוחות, יוביל השלטון המקומי, בעזרת השם, את מהלך התקומה הישראלית המתחדשת, אחרי השבר הגדול. תודה לכולכם, ובהצלחה.