הספד נשיא המדינה בהלוויתו של הרש גולדברג-פולין

הרש האהוב, בלב קרוע ושבור, אני עומד היום כאן, כנשיא מדינת ישראל, נפרד ממך ומבקש ממך סליחה; ויחד איתך מכרמל, מאורי, מעדן, מאלמוג, מאלכס, ומכל אוהביכם.

אני מבקש סליחה בשם מדינת ישראל. סליחה שנכשלנו בהגנה עליכם במחדל הנורא של שבעה באוקטובר. סליחה שנכשלנו בהשבתכם הביתה בשלום. סליחה שהמדינה שעלית אליה בגיל 7, עטוף בדגל ישראל, לא הצליחה לשמור עליך.

רייצ'ל, ג'ון, ליבי ואורלי היקרים – אני מבקש מכם סליחה. סליחה שלא הצלחנו להשיב את הרש שלכם הביתה בחיים.

האור המיוחד שלך, הרש, כבש את כולנו ממבט ראשון, אפילו מבעד לכרזות הזועקות לשובך. רובנו לא זכינו להכיר אותך בחייך, אבל אתה כל כך חי בנו, כבר אחד עשר חודשים; יחד עם עוד אחים ואחיות רבים, הנתונים ביד מרצחים ארורים, מפלצתיים, מאז שמחת תורה – שהפך ליום אסוננו.

דע לך, אנחנו עדים ולא נשכח זאת לעולם: אין דלת בעולם שמשפחתך האהובה לא פתחה למענך, להצלתך ולשלומך. אין אבן שהם לא הפכו, אין תפילה ואין תחינה שהם לא זעקו – מקצה העולם ועד קצהו – באזני אלוהים ואדם.

מיכל ואני פגשנו את הוריך ומשפחתך פעמים רבות בשנה האחרונה, וזכינו להכיר מקרוב אנשים בעלי שיעור קומה יוצא דופן וללמוד מהם שיעור שלא נשכח לעולם -על אהבת אם ואב ללא גבולות.

רק לפני מספר שבועות, בערב תשעה באב נשאנו תפילה בבית הנשיא, יחד עם הוריך – הרש – לשובך, יחד עם כל החטופות והחטופים. ועכשיו, לבנו השבור, נעשה רסיסים רסיסים.

בלילה אחד התבשרנו על הירצחן של שש נפשות תמימות וטהורות. כל אחת מהן – היא עולם ומלואו, ויש לה אהובים ואהובות שלא ישנו לילה שלם אחד, ולא נשמו נשימה אחת מלאה, כבר אחד-עשר חודשים.

עתה – מוטלת על מדינת ישראל משימה דחופה ומיידית. על מקבלי ההחלטות לעשות כל שניתן, בנחישות ובאומץ: להציל את מי שעוד ניתן להציל, ולהשיב את כל בנינו ובנותינו, אחינו ואחיותינו.

זו לא מטרה פוליטית, ואסור להפוך את זה למחלוקת פוליטית. זהו צו מוסרי, יהודי ואנושי עליון של מדינת ישראל לאזרחיה. בצו הזה לא עמדנו. ועתה – מוטלת עלינו חובה קדושה ומשותפת: לעמוד בו ולהחזיר את כולם לנוף מולדתם. למען רוח ישראל. למען חוסן ישראל. למען אחדות ישראל.

אנחנו כמובן לא שוכחים לרגע את חובתנו לבוא חשבון עם המרצחים הנתעבים שטבחו בך – הרש – בחבריך, באחיותינו ובאחינו. גם כאן, המשימה ברורה ומחייבת: להמשיך ולהילחם עד חורמה בארגון הטרור הרצחני חמאס, שהוכיח שוב שאין קץ לרצחנותו ולפשעים נגד האנושות שהוא מוכן לבצע.

Dear Jon and Rachel, Libby and Orly, Michal and I have gotten to know you very well over these past 11 months.

Like millions, we, too, have watched you travel around the world and watched you speak from your own "private planet "of terror and anguish with a courage and a clarity that moved mountains.

As you told millions just a few days ago, Jon: The hostages being held by Hamas are not a political issue. They are a humanitarian issue. And that is why it is the duty of every single one of us across the globe to ensure that every last one comes home.

Jon and Rachel, Against the senseless hatred and unthinkable brutality of Hamas terror, you have taught the world about human dignity.

As a human being, as a father, and as the president of the State of Israel, I want to say how sorry I am. How sorry I am that we didn’t protect Hersh on that dark day. How sorry I am that we failed to bring him home.

In his life and in his death Hersh has touched all of humanity deeply. He has changed our world. And woven his essence of light and love into the story of the Jewish people and into our human story, forever.

From here, I call upon the international community: The time to act is now. Bring them home.

יהי רצון שנשמתו של הרש האהוב, ונשמת כל הנרצחים, החללים והנופלים, תהא צרורה בצרור החיים, וחקוקה על לוח ליבנו, לדור דור.