דברי הנשיא בהלוויתו של סרן עומר נאוטרה ז״ל

הנני העני ממעש, עומד כאן, כמאמר התפילה בימים הנוראיים, נרעש ונפחד, ובה בעת – מלא גאווה, בגוו זקוף, בהכרת תודה עמוקה – של עם שלם, של מדינה שלמה – להיפרד ממך – גיבור ישראל סרן עומר מקסים נאוטרה, כשאנחנו מלווים אותך, סוף-סוף, למנוחת עולמים.

אמנם רובנו כאן לא זכינו להכיר אותך באופן אישי, ובכל זאת – אנחנו, מיכל ואני, והעם כולו – מרגישים שאתה חלק בלתי נפרד מחיינו. חלק מחיינו – כי בחרת בנו, כשעלית, כשהתגייסת, כשנלחמת. חלק מחיינו – כי הגנת עלינו בגופך ובכל מאודך. חלק מחיינו – כי זכינו ללמוד עליך כל כך הרבה מהוריך רונן ואורנה, וממשפחתך המופלאה: על האישיות המרשימה, הנחושה שלך; על הציונות המפעמת ותחושת השליחות שגרמו לך להתגייס במסגרת גרעין צבר, ולהפוך לקצין לוחם בצה"ל; על אהבת העם ועל אהבת האדם שבך.

כל כך הרבה חיכינו להעניק לך מנוחה נכונה, שלמה, אמיתית. להעניק לכם, משפחת נאוטרה האהובה כל כך – מעט מזור; מקום לפקוד, לבכות, ולהתייחד עם זכרו של עומר, אחרי למעלה משנתיים של חרדה, של געגוע ושל כאב.  

וכעת, יש כאן סגירת מעגל מסוימת, מרגשת, כואבת כל כך.

עומר היקר, האהוב, בבוקר שמחת תורה, שבעה באוקטובר – יחד עם פקודיך עוז דניאל – שליווינו אתמול לקבר ישראל ושקד דהן – זכרונם לברכה, ויבדל לחיים ארוכים – נמרוד כהן, שברוך השם שב אלינו מן התופת – זינקתם לקרב בלי לחשוב פעמיים, ודהרתם בין נירים לניר עוז, להגן בגופכם וברוחכם על תושבי מערב הנגב. 

לחמתם בכל הכוח, באומץ בלתי נתפס, מול אויב חסר רחמים, חסר חמלה, חסר גבולות – כפי שהעידו הסרטונים שצילמו המרצחים האכזריים. ידעתם שאתם מסכנים את נפשכם, ועשיתם הכל, כדי להכות ברוע, להגן ולשמור ככל יכולתכם על האור, שלא, חלילה, יכבה. 

עיכבתם המוני מחבלים בגזרתכם ובכך סיכלתם את תוכניתם לנוע לפנים הארץ ולהחריב הכל. עשיתם את כל זאת כי שמעתם, מבעד לאזעקות והקריאות בקשר, קול פנימי עמוק – קול של אמת, קול של שליחות – קורא לכם בשמכם, להדוף את כוחות הרשע, להציל חיים, לשמור על הבית, על המדינה, עלינו. 

הקול הזה הדהד בטנק; הקול הזה חיזק את רוחכם וידיכם בקרב הקשה ההוא; והקול הזה עטף אתכם, כשהטנק שלכם נפגע. קול של הכרה ברורה, שלמה, שזו מלחמה, שזה קרב לחיים ולמוות – להצלת המדינה. קול של גודל השעה, של צדקת הדרך, של מילה אחת: "הנני!". 

הקול הזה הוא גם זה שקרא לך לעלות ולהתגייס לצה״ל כחייל בודד בגרעין צבר – מיזם שמביא אלינו את הטובים שבטובים. אשרי העם שככה לו. אשרי המדינה שאלה הם בניה ובנותיה השבים אליה בשיבת ציון ממרחקים.

שבת אלינו עם חבריך, עומר יקר – לנוף מולדתך – במאמץ חובק עולם. בגבורת לוחמינו, ובמהלכים מדיניים משני מציאות ממש שהוביל באומץ ובנחישות נשיא ארצות הברית, היחיד והמיוחד – דונלד טראמפ.

המאמץ העליון – ואפילו המרגש – הזה, של מנהיג עוצמתי וחדור שליחות ומטרה, העומד בראש המעצמה החזקה בתבל – עוד יילמד בספרי ההיסטוריה. המאמץ הזה השיב אלינו את החטופים החיים, ורבים מהחטופים החללים; ומכאן אנחנו זועקים ודורשים להשלים את המהלך, לעמוד בהסכם שנחתם, ולהשיב את כל בנינו למנוחה נכונה וראויה בנוף מולדתם.

המאמץ הזה גם שיקף היטב את הברית העמוקה, האיתנה, הבלתי ניתנת לערעור, בין ישראל וארצות הברית.

שתי מדינות עם עולם ערכים מובהק, עם מחויבות לחירות, לתקווה ולשלום; ועם הבנה מהו הטוב והנכון, ונגד מה צריך לעמוד בתקיפות. 

ארצות הברית הוכיחה זאת שוב ושוב בשנתיים האחרונות כשעמדה לצידנו – גם בשעות הקשות ביותר; ואני סמוך ובטוח שכך גם יהיה בהמשך הדרך שאותה מתווה הנשיא טראמפ – לשינוי המציאות באיזור ולהרחבת מעגל השלום והנורמליזציה במזרח התיכון.

I'd like to add a few words here in English, for the benefit of the international community: Ladies and gentlemen, The international effort, spearheaded with clarity, vision, and unparalleled effectiveness by President Donald Trump, to bring Omer and all the other hostages home, went to the heart of the battle between light and darkness, between civilization and evil, between those who wish to extend their hands toward creating a new reality of stability and peace in this region, and those who traffic in bodies and organs and for whom no crime against humanity is too grievous. 

I repeat here again: The entire family of nations must stand with humanity. First and foremost, it must help return every last hostage back home to dignified burial.

אורנה ורונן, דניאל, קרן, אור ולאה יקרים, אהובים, וכל משפחת נאוטרה. זכינו – ממש זכינו – מיכל ואני להכיר אתכם, לאהוב אתכם, לחבק אתכם, ללמוד מכם כל כך הרבה. אתם משפחה מרשימה כל כך, אוהבת, אצילית, נחושה ומלאת אמונה ותקווה.

לא נשכח לעולם את הופעתכם המרגשת בוועידת המפלגה הרפובליקנית, ואת זעקתכם קורעת הלב לשובו של עומר. לא נשכח לעולם את העובדה שדפקתם על כל דלת וששמו ותמונתו של עומר הפכו להיות מוכרים היטב בכל מקום שבו מתקבלות ההחלטות.

ובכלל, בכל פעם שמיכל ואני זכינו לעמוד לצידכם בשנתיים האחרונות – כולל בעצרת האו״ם – הבנו שוב ושוב מהיכן עומר שאב את הציונות היוקדת, את האומץ, את אהבת האדם והעם.

אכן, את הכאב והגעגוע לא נוכל לרפא. ועם זאת – בשם העם כולו – אנחנו מחבקים אתכם, מודים לכם, מצדיעים לכם ומבטיחים לכם: זכרו של עומר יהיה חקוק תמיד על לב העם.

דורות על דורות של ישראלים ושל יהודים – בכל העולם – יגדלו על מורשתו המרשימה כל כך: מורשת של אהבת המולדת, של שליחות ופטריוטיות, ושל אמונה עמוקה בצדקת הדרך.

יהי זכרו של סרן עומר נאוטרה ברוך, ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים, לנצח נצחים.