ביקור בליגת השכונות – הפועל ירושלים
צילום: ברני ארדוב
מיכל הרצוג היא עורכת דין ומגשרת במקצועה. נשואה ליצחק הרצוג, נשיאה ה-11 של מדינת ישראל, ואם לשלושה בנים.
הגב' הרצוג היא בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. היא חברה בלשכת עורכי הדין בישראל והייתה בעלת משרד עורכי דין שהתמחה במשפט פלילי צווארון לבן ובמשפט מסחרי.
במשך שנים רבות ייצגה וניהלה הגב' הרצוג קרנות פילנתרופיות הפועלות בתחומים חברתיים שונים כגון בריאות ומחקר מדעי, חינוך ורווחה בישראל. במסגרת זו הייתה מעורבת בקידום פרויקטים להעצמת אוכלוסיות ושילובן בשוק העבודה תוך יצירת מסלולים לעצמאות כלכלית.
רעיית הנשיא מיכל הרצוג
במהלך השנים שימשה הגב' הרצוג כחברת הנהלה בארגונים ציבוריים שונים העוסקים בנוער בסיכון, אנשים עם מוגבלות וניידות חברתית וכן מונתה לוועדות ציבוריות העוסקות ביוזמות חברתיות ופעילות התנדבותית יוצאת דופן בישראל. הגברת הרצוג ייסדה את ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, היא עמדה בראש הקואליציה לתעסוקת חרדים, היתה חברה בוועדה הממשלתית להסדרת פונדקאות והייתה פעילה בקידום אחריות חברתית תאגידית בישראל.
בצעירותה שהתה מיכל הרצוג מספר שנים בברזיל ובקנדה בשל הקריירה הדיפלומטית של אביה. לקראת גיוסה לצה"ל היא שבה לישראל ושירתה כמפקדת מחלקה בחיל המודיעין, שם הכירה את יצחק הרצוג במהלך שירותם הצבאי ובשנת 1985 השניים נישאו.
מאז שנכנסה לתפקיד הגברת הראשונה של מדינת ישראל ביולי 2021, הגב' הרצוג פעילה בתחום בריאות הנפש, נלחמת בסטיגמות ומקדמת דיון פתוח בנושא בריאות הנפש, זאת בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה על ילדים ונוער והשלכות מלחמת "חרבות ברזל" על האוכלוסייה הישראלית בכלל, ובנושא הטיפול בטראומה בפרט.
בצל מתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הפכה גב' הרצוג לקול מוביל בישראל ובעולם בחשיפת פשעי המין השיטתיים שביצעו מחבלי החמאס כלפי נשים ישראליות. גב' הרצוג מאמינה שהשימוש באלימות מינית ככלי מלחמה ראוי לגינוי מוחלט והיא תוסיף להוביל את הקמפיין החיוני הזה עד שכל קול יישמע וכל ספק באשר לפשעי חמאס נגד האנושות- יוסר.
הגב' הרצוג שואפת ליישם את ניסיונה המקצועי ומיומנויותיה כעורכת דין ומגשרת, לצורך חיבור כל חלקי החברה הישראלית, ולשם בניית גשר בין העבר הכאוב – אל עבר עתיד מלא תקווה.
רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, נאמה הבוקר, יום רביעי, א׳ באב, 15 ביולי, במסגרת המליאה החברתית שנערכה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט.
15.07.2026
רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג הודיעה למשוררת מיה טבת דיין על זכייתה בפרס רעיית הנשיא לשירה עברית לשנת תשפ"ו על ספרה ״היהודייה הנודדת״. הפרס ע״ש סמי רוהר ז"ל, לזכרה של נחמה ריבלין ז"ל, יוענק זו השנה השביעית, בטקס חגיגי שיתקיים בבית הנשיא.
25.06.2026
במעמד רעיית הנשיא מיכל הרצוג, הושק היום, יום חמישי, 27 בנובמבר, ז׳ בכסלו, הכרטיס הסגול בבית הנשיא. הכרטיס הוא מיזם משותף של משרד הבריאות, קרן בריאה והיפ״ם, והוא עתיד לחולל שינוי משמעותי ביחס ובאיכות הטיפול הרפואי הניתן לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ברחבי הארץ.
27.11.2025
רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג ביקרה היום, יום רביעי, י״ד בשבט, 12 בפברואר, חטופים ששבו במסגרת השלב הראשון בעסקה ובני משפחותיהם.
12.02.2025
במסגרת יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, נפגשה הבוקר, יום רביעי, י״ז בכסלו, 18 בדצמבר עם פורום נשות הפצועים שבני זוגן נפצעו במלחמה, בבית הנשיא.
18.12.2024את עשייתה הפנים-ישראלית בסוגיית בריאות הנפש ממקדת הגברת הראשונה במאבק בסטיגמות המלוות מתמודדי נפש ובהעלאת המודעות לשכיחות האתגרים הכרוכים בכך. היא מדגישה את חשיבות ההכרה בקושי, לצד הסרת הבושה אשר לעתים קרובות מלווה את המתמודדים עם המחלה. מתוך אמונה בחשיבות הקהילה וביכולתה להעניק מעטפת תומכת בתחום בריאות הנפש, בפרט בצל מגפת הקורונה, מדגישה הגברת הראשונה את הצורך בהושטת יד ופתחון לב לרבים סביבנו ובתוכנו, אשר ראויים לכך.
הגברת הראשונה סבורה כי למרות הקידמה שסייעה בהעמקת ההבנה כי מחלה נפשית היא מחלה לכל דבר וענין, עדיין חסרה מודעות לכך שמתמודדות ומתמודדי נפש, ניצבים מול תופעה אמיתית ומגבילה. מחלות הנפש עדיין נתפסות, בראיית הגברת הראשונה, כמשהו שמרתיע רבים ולכן שיח וחינוך בנושא בפתיחות חשובים כל כך.
בדברים שנשאה בנושא אמרה הגב’ הרצוג, בין היתר כי “יש לשחרר את הנפש, להוציא אותה לאור, לאוורר אותה ולהכיר בקשייה. אחת ולתמיד חייבים להסיר את הסטיגמה סביב הנושא הזה – העיסוק בבריאות הנפש, וביתר שאת – ההצפה וההנכחה של העובדה שאין במחלות אלה שום גרגר של בושה, ושהן קיימות כמעט בכל משפחה, ובוודאי בכל אחד מחלקי החברה, וביתר שאת לאחר שנות הקורונה שחווינו, הוא דבר שהצבתי לנגד עיניי בשעה שנכנסתי לבית הזה כרעיית נשיא המדינה”.
במסגרת עשייתה בנושא מחוץ לגבולות ישראל, הובילה הגברת הראשונה יחד עם הגברת הראשונה של אוקראינה – הגב’ אולנה זלנסקה – שיתוף פעולה נרחב להענקת סיוע הומניטרי מתמשך לפליטים ולנפגעים אוקראינים מהמלחמה. ביוזמתה ותחת ליוויה הצמוד, פותחה תוכנית אשר מטרתה הענקת תמיכה נפשית ומקצועית לגורמים המטפלים באוקראינה, אשר נמצאים בחזית האזרחית הפצועה.
בכנס קייב השני לנשים ראשונות, אמרה הגב’ הרצוג בהקשר זה כי “ניסיונה הרב של מדינת ישראל בהתמודדות ממושכת עם מצבי טראומה, דחף את החברה הישראלית לפתח מנגנוני הישרדות, חיים ויצירה על אף האיום המתמיד. הידע והמומחיות שרכשנו כאן, בארץ, בתחום בריאות הנפש, מאפשר לנו להעניק סיוע לעם האוקראיני המתמודד עם מלחמה ואובדן. בית הנשיא חבר לארגונים ישראליים המתמחים בפיתוח עמידות דרך טיפול, מניעה, מחקר ומודעות ציבורית, ויחד יצרנו תוכניות שמטרתן טיפול במטפלים וסיוע למסייעים. אלו קיבלו כלים להתמודד ולתמוך בביטחה בתהליך הריפוי של העם האוקראיני”.
צילום: יגאל סלבין
הגברת הראשונה בעלת ניסיון של עבודה רבת השנים עם החברה האזרחית בישראל. בנוסף לכך נסיונה הנרחב גם במגזר הפרטי והציבורי העניק לה נקודת מבט רב- ערכית אשר באה לידי ביטוי בהובלת חיבור בין-מגזרי נרחב. כמגשרת בלב ובנפש פועלת הגברת הראשונה ליצירת שיתופי פעולה בין מגזריים, שמטרתם שיפור איכות חיי אזרחיות ואזרחי ישראל. באמצעות העמקת הממשקים בין המגזרים הקיימים – ממשלה, שלטון מקומי, עסקים, חדשנות, מומחים לחברה אזרחית, פילנתרופיה והדור הבא – רואה הגברת הראשונה את שילוב הזרועות האמיתי שיסייע בקידום כל חלקי החברה.
הגברת הרצוג מאמינה כי “אנו עדים לצורך בקיומה של תשתית מערכתית וארגונית – שמאפשרת למגזרים השונים לקיים שיח וממשק משמעותי זה עם זה, המחבר בין שחקנים בעלי נקודות מבט ומקורות ידע וניסיון שונים לא רק באירועי שיא ומשברים – אלא גם בשגרה השוטפת”.
בדברים שנשאה הגב’ הרצוג היא הביעה את משאלתה, לה היא מקדישה חלק מרכזי בעשייתה, “לבנות לבנה אחר לבנה, את חברת המופת אותה אנו רוצות ורוצים לחיות במדינתנו היהודית והדמוקרטית…חברה צודקת, עתיד משותף, בו בנות ובני כל המגזרים חייבים לעבוד יחד למען ערכים נעלים של צדק חברתי, שוויון וחירות. יחד, זו הדרך היחידה בה נוכל להתמודד עם האתגרים שנכונו לנו”.
מגוון ההון האנושי בחברה הישראלית המורכבת מדתות, אמונות, אורחות חיים וזהויות שונות מהווה בעיני הגברת הראשונה הזדמנות שיש לממשה ולמצות את היתרונות הגלומים בה.
שוק העבודה מהווה מקום מפגש מצוין המייצר היכרויות אישיות ומעניק הזדמנויות להגברת השילוב של אוכלוסיות שונות, אשר אינן זוכות בדרך כלל לשילוב ראוי, וקידומן החברתי והכלכלי.
מתוך אמונה שתעסוקה משותפת הופכת לסוכן שינוי המקרב את אזרחי המדינה לבניית חברה הוגנת, סובלנית ושוויונית יותר פועלת הגברת הראשונה להגברת שילוב וקידום מגוון אוכלוסיות בשוק התעסוקה באמצעות תכניות שונות.
צילום: גליה פלד
הגברת הראשונה מאמינה בכוחו של הספורט, בכל רמה ובכל ענף, לשנות, להעצים ולקדם את הסוגיות החשובות לנו כפרטים וכחברה. היכולת להשתייך לקבוצה, הבחירה לקום ולזוז, העוצמה הטמונה בפרגון למתחרה, ההתמסרות לתהליך והאתגר להתמיד – כל אלו הם כלים משני מציאות, הן עבור הפרט ובוודאי עבור הכלל.
מתוך ראיית הספורט כמחולל שינוי וצמיחה וכאפיק למוביליות חברתית משמעותית, פועלת הגב’ הרצוג לקידום תוכניות אשר מנגישות את הכלים הללו לאוכלוסיות אשר יכולות לצאת נשכרות מכך במיוחד: קידום נשים בספורט, העצמת נוער מהפריפריה החברתית וגאוגרפית ושילוב אנשים עם מוגבלויות בספורט. הגברת הראשונה סבורה כי ההשפעה החברתית של העיסוק בספורט היא בעלת פוטנציאל מהפכני, וביסודו האמונה כי “כולנו חלק מהמשחק”. בדברים שאמרה בוועדה ציבורית לקידום ספורט נשים ציינה הגב’ הרצוג כי “אנו רוצים להרחיב את פעילות בית הנשיא בתחום הספורט ולקדם ככל שניתן את השימוש בספורט, עממי והישגי, ככלי לקידום חברתי ושיח מגוון”.
צילום: ההתאחדות לכדורגל בישראל
הענקת הפרס לשירה עברית הפכה בשנים האחרונות למסורת חשובה בבית הנשיא, בקרב אוהבי השירה בישראל ולחלק חשוב בפעילות רעיית נשיא המדינה. מטרת הפרס במסגרת תקנון זה היא לעודד סופרים/ות משוררים/ות מתחילים/ות בכתיבתם, להעשיר את עולם השירה הישראלי ובכך לטפח שירה עברית איכותית ולתרום לקידום התרבות בישראל.
המנוחים יוזפה וליאוניד אולשוונג ז"ל הותירו את עזבונם לטובת מדינת ישראל לצורך הקמת קרן ע"ש יוזפה וליאוניד אולשוונג למטרת עידוד סופרים ומשוררים מתחילים בכתיבתם הכותבים בשפה העברית.
הקרן מנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי אשר חבר לבית הנשיא לשם מימוש מטרות ההקדש באמצעות פרס רעיית נשיא המדינה.
החיבור אל רעיית הנשיא ריבלין היה טבעי ויחד עם אנשי מקצוע ומומחים בתחום, הוחלט להקדיש את הפרס לכתיבת שירה, במטרה "לעודד משוררים/ות ליצור שירה עברית איכותית, אשר בכוחה להעשיר את עולם השירה הישראלי ובכך לתרום לקידום הרוח והתרבות בישראל".
הפרס חולק בפעם הראשונה על ידי הגב’ ריבלין ולאחר פטירתה החליטה רעיית הנשיא הנוכחית, הגב' מיכל הרצוג להקדיש את הפרס לזכרה. הפרס הראשי עומד על סך של 70,000 ₪, ולצידו יחולקו השנה גם ציונים לשבח שהיקפם לא יעלה על 30,000 ₪ בסך הכל (הועדה יכולה להחליט איך נכון לחלק את ההקצאה השנתית ולכמה זוכים).
צילום: חיים צח/לע״מ
זוכה בפרס שירה: מר עמיחי חסון על ספרו “ בלי מה”
זוכים בציון לשבח: מר אלי אליהו על ספרו “איגרת אל הילדים” ולגברת ריטה קוגן על ספרה “סוס בחצאית”.
זוכה בפרס שירה : הגב’ סיון הר שפי על ספרה ״זרקא״
זוכים בציון לשבח: מר אבישי חורי על ספרו “איך עושה תהום” ולגב’ לי ממן על ספרה ״למה הדבר דומה״.
זוכה בפרס שירה: הגב' שולמית אפפל על ספרה ‘זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים’.
זוכים בציון לשבח: מר עדי וולפסון על ספרו ‘בגוף ולא רק בו’ והגב’ בכל סרלואי על ספרה ‘מפחדך בשרי’.
זוכה בפרס שירה: הגב’ חוה פנחס-כהן ז"ל על ספרה ‘גשם בשפה זרה’.
זוכים בציון לשבח: מר יצחק כהן על ספרו ‘כמעט טוב מאוד’ ולמר רפי וייכרט על ספרו ‘זיכרונות מחנות תקליטים’
זוכה בפרס שירה: הגב' נועה לארה מאיר על ספרה 'את כנראה נמצאת כאן'.
זוכים בציון לשבח: הגב' שי שניידר-אילת על ספרה 'כל מה שהיא שרה מעלה עשן', מר יורם ורטה על ספרו 'אוי מאמא' ומר יחזקאל רחמים על ספרו 'שמיים שלמים'.
זוכה בפרס שירה: מר שחר-מריו מרדכי על ספרו "עבור את הלילה בלוע האש".
זוכים בציון לשבח: הגב' ווביט וורקו מנגסטו על ספרה "חסידת ירוסלם", מר עמר ולדמן על ספרו "פרקי תהילה" והגב' ספיר פז על ספרה "כמו אין מילים בעולם".
זוכה בפרס שירה: הגב' מיה טבת דיין על ספרה "היהודייה הנודדת".
זוכים בציון לשבח: הגב' גל נתן על ספרה "הנדסת אורות", מר מאור צברי על ספרו "נספח צבאי" ומר שלומי חתוכה על ספרו "נקודת זכות לרווקים".
ההגשה לפרס שירה עברית לשנת 2026 נפתחה.
ניתן לעיין באמות המידה לקבלת הפרס ובאופן הגשת המועמדות בתקנון המצורף.
בקשת המועמדות לקבלת הפרס תוגש באמצעות מילוי טופס דיגיטלי שנמצא מטה ובאתר האפוטרופוס הכללי כמפורט בתקנון עד יום חמישי, 03 בספטמבר 2026, כ"א אלול התשפ"ו.
בנוסף לכך, יש למסור שישה עותקים מספר השירה באחד מהאופנים הבאים:
התאריך המצוין בחותמת הדואר על גבי המעטפה או על גבי המשלוח, ייחשב כתאריך הגשת המועמדות.
בקשות שתגענה לאחר התאריך האמור לא תובאנה בחשבון.
הגשת טופס דיגיטלי ללא מסירת ספרי שירה לבית הנשיא או מסירת ספרי שירה ללא הגשת טופס דיגיטלי לא תובאנה בחשבון.