ביקור בליגת השכונות – הפועל ירושלים
צילום: ברני ארדוב
מיכל הרצוג היא עורכת דין ומגשרת במקצועה. נשואה ליצחק הרצוג, נשיאה ה-11 של מדינת ישראל, ואם לשלושה בנים.
הגב' הרצוג היא בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. היא חברה בלשכת עורכי הדין בישראל והייתה בעלת משרד עורכי דין שהתמחה במשפט פלילי צווארון לבן ובמשפט מסחרי.
במשך שנים רבות ייצגה וניהלה הגב' הרצוג קרנות פילנתרופיות הפועלות בתחומים חברתיים שונים כגון בריאות ומחקר מדעי, חינוך ורווחה בישראל. במסגרת זו הייתה מעורבת בקידום פרויקטים להעצמת אוכלוסיות ושילובן בשוק העבודה תוך יצירת מסלולים לעצמאות כלכלית.
רעיית הנשיא מיכל הרצוג
במהלך השנים שימשה הגב' הרצוג כחברת הנהלה בארגונים ציבוריים שונים העוסקים בנוער בסיכון, אנשים עם מוגבלות וניידות חברתית וכן מונתה לוועדות ציבוריות העוסקות ביוזמות חברתיות ופעילות התנדבותית יוצאת דופן בישראל. הגברת הרצוג ייסדה את ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, היא עמדה בראש הקואליציה לתעסוקת חרדים, היתה חברה בוועדה הממשלתית להסדרת פונדקאות והייתה פעילה בקידום אחריות חברתית תאגידית בישראל.
בצעירותה שהתה מיכל הרצוג מספר שנים בברזיל ובקנדה בשל הקריירה הדיפלומטית של אביה. לקראת גיוסה לצה"ל היא שבה לישראל ושירתה כמפקדת מחלקה בחיל המודיעין, שם הכירה את יצחק הרצוג במהלך שירותם הצבאי ובשנת 1985 השניים נישאו.
מאז שנכנסה לתפקיד הגברת הראשונה של מדינת ישראל ביולי 2021, הגב' הרצוג פעילה בתחום בריאות הנפש, נלחמת בסטיגמות ומקדמת דיון פתוח בנושא בריאות הנפש, זאת בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה על ילדים ונוער והשלכות מלחמת "חרבות ברזל" על האוכלוסייה הישראלית בכלל, ובנושא הטיפול בטראומה בפרט.
בצל מתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הפכה גב' הרצוג לקול מוביל בישראל ובעולם בחשיפת פשעי המין השיטתיים שביצעו מחבלי החמאס כלפי נשים ישראליות. גב' הרצוג מאמינה שהשימוש באלימות מינית ככלי מלחמה ראוי לגינוי מוחלט והיא תוסיף להוביל את הקמפיין החיוני הזה עד שכל קול יישמע וכל ספק באשר לפשעי חמאס נגד האנושות – יוסר.
הגב' הרצוג שואפת ליישם את ניסיונה המקצועי ומיומנויותיה כעורכת דין ומגשרת, לצורך חיבור כל חלקי החברה הישראלית, ולשם בניית גשר בין העבר הכאוב – אל עבר עתיד מלא תקווה.
רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, אירחה היום, יום שני, כ’ באב, 3 באוגוסט, את טקס הענקת פרס רעיית הנשיא לשירה עברית – על שם סמי רוהר ז”ל, לזכרה של נחמה ריבלין ז”ל.
03.08.2026
רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, נאמה הבוקר, יום רביעי, א׳ באב, 15 ביולי, במסגרת המליאה החברתית שנערכה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט.
15.07.2026
רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג הודיעה למשוררת מיה טבת דיין על זכייתה בפרס רעיית הנשיא לשירה עברית לשנת תשפ"ו על ספרה ״היהודייה הנודדת״. הפרס ע״ש סמי רוהר ז"ל, לזכרה של נחמה ריבלין ז"ל, יוענק זו השנה השביעית, בטקס חגיגי שיתקיים בבית הנשיא.
25.06.2026
במעמד רעיית הנשיא מיכל הרצוג, הושק היום, יום חמישי, 27 בנובמבר, ז׳ בכסלו, הכרטיס הסגול בבית הנשיא. הכרטיס הוא מיזם משותף של משרד הבריאות, קרן בריאה והיפ״ם, והוא עתיד לחולל שינוי משמעותי ביחס ובאיכות הטיפול הרפואי הניתן לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ברחבי הארץ.
27.11.2025
רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג ביקרה היום, יום רביעי, י״ד בשבט, 12 בפברואר, חטופים ששבו במסגרת השלב הראשון בעסקה ובני משפחותיהם.
12.02.2025עם כניסתה לתפקיד בשנת 2021 בחרה הגברת הראשונה להקדיש חלק מרכזי מעשייתה לקידום תחום בריאות הנפש.
את עשייתה מיקדה במאבק בסטיגמות המלוות מתמודדי נפש ובהעלאת המודעות לאתגרים הכרוכים בכך. היא מדגישה את חשיבות ההכרה בקושי, לצד הסרת הבושה אשר לעתים קרובות מלווה את המתמודדים עם המחלה. מתוך אמונה בחשיבות הקהילה וביכולתה להעניק מעטפת תומכת בתחום בריאות הנפש, מדגישה הגברת הראשונה את הצורך בהושטת יד ופתחון לב לרבים סביבנו ובתוכנו, אשר ראויים לכך.
מגיפת הקורונה, ולאחריה טבח ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיו, כמו גם אירועי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", העמיקו את הצורך במענים נפשיים רחבים. רבים מתמודדים עם תסמינים של פוסט טראומה, ובהם נפגעים ומפונים מאירועי הלחימה בדרום ובצפון. הגברת הראשונה מדגישה את חשיבות ההכרה בקושי, הסרת הבושה וחיזוק הקהילה כמעטפת תומכת.
בדבריה ביחס לנושא אמרה הגברת הראשונה: "אנחנו מבקשים לזכור ולהזכיר שלתחושת החירום האינטנסיבית שאנחנו חשים, להתגייסות המיידית לשמירה על החיים, אנחנו מוכרחים לצרף גם שמירה היקפית, מחוייבת, אינטנסיבית לא פחות על הנפשות שלנו".
בבית הנשיא מתקיימים כנסים שנתיים ביום בריאות הנפש הבינלאומי, המוקדשים בכל שנה לנושא אחר. בין היתר הוקדשו כנסים לתוכנית "עמיתים מומחים" של משרד הבריאות ולכנס "מתמודדים יחד", שבו פועלים מטפלים, מתמודדים ובני משפחות להגברת מודעות והפחתת סטיגמות.
בשיתוף משרד הבריאות, קרן בריאה ובית הנשיא הושק "הכרטיס הסגול", שמטרתו לשפר את הטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית במערכת הבריאות. הכרטיס מאפשר למטופלות ולמטופלים לתווך את הפגיעה לצוותים רפואיים ללא מילים, הכרטיס מסייע להתנהלות רגישה ומותאמת גם מצד הצוות הרפואי.
מאז טבח ה-7 באוקטובר מקדישה הגברת הראשונה את עיקר זמנה לנפגעי המערכה ומשפחותיהם ובהם משפחות שכולות, משפחות החטופים, שורדות ושורדי השבי, משרתי הסדיר והמילואים, מפונים מקהילות הדרום והצפון וכל מי שחייו טולטלו בעקבות האירועים.
היא קיימה מפגשים רבים וביקורי שטח עם קהילות מפונות מהדרום ומהצפון. בנוסף ביקרה פצועים ופצועות בבתי חולים ובהם חיילים ומילואימניקים וכן שורדות ושורדים ממסיבת הנובה.
בשיתוף עמותות כמו נט"ל ועמותת 121, יחד עם מפקדת קצין המילואים הראשי, נערכו בבית הנשיא כנסים לתמיכה במשרתי ומשרתות המילואים ובבני ובנות זוגם במהלך מלחמת חרבות ברזל. הכנסים כללו שולחנות עגולים בנושאי אקדמיה, תעסוקה, משפחה וסוגיות אישיות.
כמו כן, יזמה הגב' הרצוג כנסים ואירועים לסיוע במיצוי זכויות לנפגעות ולנפגעי פעולות איבה, בשיתוף ארגונים חברתיים ומשרדי ממשלה שונים, וזאת לנוכח הצרכים הקיימים והקושי במיצוי הזכויות.
היא מקיימת מפגשים עם אימהות פצועים, אלמנות, יתומים, אימהות של אלמנות ובנות זוג שטרם נישאו כאשר שכלו את יקירן. מאז חטיפתם של אזרחים וחיילים לעזה שמרה על קשר אישי וישיר עם משפחות החטופים ובהמשך גם עם שורדות ושורדי השבי לאחר חזרתם ארצה.
בהתייחסה להשלכות המלחמה אמרה:
"האירועים האלימים והקשים של 7 באוקטובר הסבו טראומה בכל רבדי הקיום: פרט, קהילה ולאום. ומסע הריפוי ההכרחי הזה, תובע הקדשת משאבים וכוח, לתיקון הקיים ולתכנון קדימה, כדי שאף אחד ואחת לא יישארו ללא מענה. כדי שנוכל לעזור באמת, לרפא, ולתת מזור".
צילום: יגאל סלבין
הגברת הראשונה פועלת לחיזוק שיתופי פעולה בין ממשלה, שלטון מקומי, עסקים, פילנתרופיה וארגונים חברתיים, מתוך תפיסה שחיבור בין מגזרים הוא תנאי לחוסן לאומי. מאז המלחמה היא מעודדת יוזמות אזרחיות שקמו בעקבותיה, פותחת את בית הנשיא בפני ארגונים ועמותות, פועלת לשיקום קהילות עקורות בדרום ובצפון ולסיוע בפעולות הנצחה של משפחות הנופלים.
בביקורה במרכז החוסן במועצה האזורית חוף אשקלון אמרה:
"פעילויות החוסן הניתנות לתושבים, ההתגייסות ושיתוף הפעולה יוצאי הדופן הם פניה היפות של החברה הישראלית. אלה ימים מאתגרים עבורנו כעם, והדרך עודנה ארוכה. אבל היום הראיתם לי מהו חוסן ובמאמציכם הוכחתם לנו שיחד נתגבר, שיחד ננצח".
הגברת הרצוג מאמינה כי "אנו עדים לצורך בקיומה של תשתית מערכתית וארגונית – שמאפשרת למגזרים השונים לקיים שיח וממשק משמעותי זה עם זה, המחבר בין שחקנים בעלי נקודות מבט ומקורות ידע וניסיון שונים לא רק באירועי שיא ומשברים – אלא גם בשגרה השוטפת".
במסגרת זו פועלת הגברת הראשונה גם לקידום גיוון תעסוקתי.
מגוון ההון האנושי בחברה הישראלית המורכבת מדתות, אמונות, אורחות חיים וזהויות שונות מהווה בעיני הגברת הראשונה הזדמנות שיש לממשה ולמצות את היתרונות הגלומים בה.
שוק העבודה מהווה מקום מפגש מצוין המייצר היכרויות אישיות ומעניק הזדמנויות להגברת השילוב של אוכלוסיות שונות, אשר אינן זוכות בדרך כלל לשילוב ראוי, וקידומן החברתי והכלכלי.
מתוך אמונה שתעסוקה משותפת הופכת לסוכן שינוי המקרב את אזרחי המדינה לבניית חברה הוגנת, סובלנית ושוויונית יותר פועלת הגברת הראשונה להגברת שילוב וקידום מגוון אוכלוסיות בשוק התעסוקה באמצעות תכניות שונות.
צילום: גליה פלד
הגב' הרצוג מקיימת קשרים עם נשים ראשונות ברחבי העולם, פוגשת משלחות רבות המגיעות ארצה, משתתפת בפאנלים וכנסים בינלאומיים, מעניקה ראיונות לתקשורת עולמית ומקיימת קשר רציף עם ארגוני נשים בקהילות היהודיות בעולם.
פעילותה בזירה הבינלאומית מתמקדת בהעלאת מודעות לאלימות מינית שבוצעה במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר ולאחריה, במאבק באנטישמיות, בביקורים ממלכתיים ונסיעות רשמיות ובעבודה עם קהילות יהודיות בתפוצות.
במסגרת העלאת המודעות לנושא השימוש באלימות מינית כנשק בעימותים, מקיימת הגב' הרצוג מפגשים עם גורמים בינלאומיים ודיפלומטים ברחבי העולם על מנת להדגיש את חשיבותו האוניברסלית של הנושא לנשים בפרט. במסגרת זו היא משתפת פעולה עם מומחיות וחוקרות בתחום ובהן " פרויקט דינה" השואף להכרה וצדק לנפגעות ולנפגעי אלימות מינית באזורי עימות.
עם תחילת המלחמה באוקראינה, היא הובילה יחד עם הגברת הראשונה של אוקראינה אולנה זלנסקה, שיתוף פעולה להענקת סיוע נפשי לפליטים ולנפגעים אוקראינים. ביוזמתה פותחה תוכנית להכשרת גורמי טיפול באוקראינה.
בכנס קייב השני לנשים ראשונות אמרה:
"ניסיונה הרב של מדינת ישראל בהתמודדות ממושכת עם מצבי טראומה, דחף את החברה הישראלית לפתח מנגנוני הישרדות, חיים ויצירה על אף האיום המתמיד. הידע והמומחיות שרכשנו כאן, בארץ, בתחום בריאות הנפש, מאפשר לנו להעניק סיוע לעם האוקראיני המתמודד עם מלחמה ואובדן. בית הנשיא חבר לארגונים ישראליים המתמחים בפיתוח עמידות דרך טיפול, מניעה, מחקר ומודעות ציבורית, ויחד יצרנו תוכניות שמטרתן טיפול במטפלים וסיוע למסייעים. אלו קיבלו כלים להתמודד ולתמוך בביטחה בתהליך הריפוי של העם האוקראיני".
במסגרת ביקורים ממלכתיים אירחה בישראל את אולנה זלנסקה יחד עם צוות פסיכולוגים ופסיכיאטרים אוקראינים, שנטלו חלק בקורס סיוע מטפלים של עמותת נט"ל.
צילום: יגאל סלבין
הגברת הראשונה מאמינה בכוחו של הספורט, בכל רמה ובכל ענף, לשנות, להעצים ולקדם את הסוגיות החשובות לנו כפרטים וכחברה. היכולת להשתייך לקבוצה, הבחירה לקום ולזוז, העוצמה הטמונה בפרגון למתחרה, ההתמסרות לתהליך והאתגר להתמיד – כל אלו הם כלים משני מציאות, הן עבור הפרט ובוודאי עבור הכלל.
מתוך ראיית הספורט כמחולל שינוי וצמיחה וכאפיק למוביליות חברתית משמעותית, פועלת הגב’ הרצוג לקידום תוכניות אשר מנגישות את הכלים הללו לאוכלוסיות אשר יכולות לצאת נשכרות מכך במיוחד: קידום נשים בספורט, העצמת נוער מהפריפריה החברתית וגאוגרפית ושילוב אנשים עם מוגבלויות בספורט.
הגברת הראשונה רואה בספורט כלי מרכזי לחוסן, לשיקום ולהעצמה אישית וחברתית. המלחמה האחרונה העצימה את תפקידו ככלי שיקומי עבור פצועים ופצועות, והיא מעודדת את שילובם בפעילות ספורטיבית.
באירוע במרכז פרס עם שובה של נבחרת ישראל למשחקים הפראלימפיים בפריז 2024, אמרה:
"אתם ממלאים אותנו באנרגיה… הבאתם גאווה, תקווה ואור. כמה היינו זקוקים לרגעים של התרגשות והתגברות. הוכחתם שיש לכם כוחות בלתי מוגבלים ורוח אדירה. אני יודעת שחלקכם דואגים לספר לפצועים על החיים המלאים שלכם".
הגברת הראשונה סבורה כי ההשפעה החברתית של העיסוק בספורט היא בעלת פוטנציאל מהפכני, וביסודו האמונה כי “כולנו חלק מהמשחק”.
צילום: ההתאחדות לכדורגל בישראל
הגברת הראשונה מעניקה מידי שנה את פרס רעיית הנשיא לשירה עברית ומארחת במשכן הנשיא אירועי תרבות ומפגשי יוצרים, מתוך תפיסה שהתרבות והיצירה מהוות נדבך מרכזי בזהותה ובחוסנה של החברה בישראל.
בתחילת כהונת הנשיא, פעלה הגב' הרצוג למינוי ועדת אומנות המורכבת מאנשי ציבור ומומחים לאומנות ישראלית. הוועדה מייעצת להסדרת תצוגת האמנות בבית הנשיא באופן המעניק ביטוי לאיכות וגיוון האמנות הישראלית המוצגת בבית ומשקף את הקולות הרבים המרכיבים את החברה הישראלית.
הענקת הפרס לשירה עברית הפכה בשנים האחרונות למסורת חשובה בבית הנשיא, בקרב אוהבי השירה בישראל ולחלק חשוב בפעילות רעיית נשיא המדינה. מטרת הפרס במסגרת תקנון זה היא לעודד סופרים/ות משוררים/ות מתחילים/ות בכתיבתם, להעשיר את עולם השירה הישראלי ובכך לטפח שירה עברית איכותית ולתרום לקידום התרבות בישראל.
המנוחים יוזפה וליאוניד אולשוונג ז"ל הותירו את עזבונם לטובת מדינת ישראל לצורך הקמת קרן ע"ש יוזפה וליאוניד אולשוונג למטרת עידוד סופרים ומשוררים מתחילים בכתיבתם הכותבים בשפה העברית.
הקרן מנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי אשר חבר לבית הנשיא לשם מימוש מטרות ההקדש באמצעות פרס רעיית נשיא המדינה.
החיבור אל רעיית הנשיא ריבלין היה טבעי ויחד עם אנשי מקצוע ומומחים בתחום, הוחלט להקדיש את הפרס לכתיבת שירה, במטרה "לעודד משוררים/ות ליצור שירה עברית איכותית, אשר בכוחה להעשיר את עולם השירה הישראלי ובכך לתרום לקידום הרוח והתרבות בישראל".
הפרס חולק בפעם הראשונה על ידי הגב’ ריבלין ולאחר פטירתה החליטה רעיית הנשיא הנוכחית, הגב' מיכל הרצוג להקדיש את הפרס לזכרה. הפרס הראשי עומד על סך של 70,000 ₪, ולצידו יחולקו השנה גם ציונים לשבח שהיקפם לא יעלה על 30,000 ₪ בסך הכל (הועדה יכולה להחליט איך נכון לחלק את ההקצאה השנתית ולכמה זוכים).
צילום: חיים צח/ לע"מ
זוכה בפרס שירה: מר עמיחי חסון על ספרו “ בלי מה”
זוכים בציון לשבח: מר אלי אליהו על ספרו “איגרת אל הילדים” ולגברת ריטה קוגן על ספרה “סוס בחצאית”.
זוכה בפרס שירה : הגב’ סיון הר שפי על ספרה ״זרקא״
זוכים בציון לשבח: מר אבישי חורי על ספרו “איך עושה תהום” ולגב’ לי ממן על ספרה ״למה הדבר דומה״.
זוכה בפרס שירה: הגב' שולמית אפפל על ספרה ‘זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים’.
זוכים בציון לשבח: מר עדי וולפסון על ספרו ‘בגוף ולא רק בו’ והגב’ בכל סרלואי על ספרה ‘מפחדך בשרי’.
זוכה בפרס שירה: הגב’ חוה פנחס-כהן ז"ל על ספרה ‘גשם בשפה זרה’.
זוכים בציון לשבח: מר יצחק כהן על ספרו ‘כמעט טוב מאוד’ ולמר רפי וייכרט על ספרו ‘זיכרונות מחנות תקליטים’
זוכה בפרס שירה: הגב' נועה לארה מאיר על ספרה 'את כנראה נמצאת כאן'.
זוכים בציון לשבח: הגב' שי שניידר-אילת על ספרה 'כל מה שהיא שרה מעלה עשן', מר יורם ורטה על ספרו 'אוי מאמא' ומר יחזקאל רחמים על ספרו 'שמיים שלמים'.
זוכה בפרס שירה: מר שחר-מריו מרדכי על ספרו "עבור את הלילה בלוע האש".
זוכים בציון לשבח: הגב' ווביט וורקו מנגסטו על ספרה "חסידת ירוסלם", מר עמר ולדמן על ספרו "פרקי תהילה" והגב' ספיר פז על ספרה "כמו אין מילים בעולם".
זוכה בפרס שירה: הגב' מיה טבת דיין על ספרה "היהודייה הנודדת".
זוכים בציון לשבח: הגב' גל נתן על ספרה "הנדסת אורות", מר מאור צברי על ספרו "נספח צבאי" ומר שלומי חתוכה על ספרו "נקודת זכות לרווקים".
ההגשה לפרס שירה עברית לשנת 2026 הסתיימה.
ניתן לעיין באמות המידה לקבלת הפרס ובאופן הגשת המועמדות בתקנון המצורף.
בקשת המועמדות לקבלת הפרס תוגש באמצעות מילוי טופס דיגיטלי שנמצא מטה ובאתר האפוטרופוס הכללי כמפורט בתקנון עד יום חמישי, 03 בספטמבר 2026, כ"א אלול התשפ"ו.
בנוסף לכך, יש למסור שישה עותקים מספר השירה באחד מהאופנים הבאים:
התאריך המצוין בחותמת הדואר על גבי המעטפה או על גבי המשלוח, ייחשב כתאריך הגשת המועמדות.
בקשות שתגענה לאחר התאריך האמור לא תובאנה בחשבון.
הגשת טופס דיגיטלי ללא מסירת ספרי שירה לבית הנשיא או מסירת ספרי שירה ללא הגשת טופס דיגיטלי לא תובאנה בחשבון.