דגל ישראל ומדבקות עם תמונותיו של סמ"ר איתי נחמיאס ומשפטים לזכרו

בן מסור לגלית ועודד דוד, אח צעיר לאביב ואור ואח בוגר לשלי. נולד ביישוב הקהילתי שני-לִבנָה שבדרום הר חברון והתגורר ברעים. איתי בלט בחוכמתו והיה ילד שקט ועם זאת תמיד  מוקף חברים. את לימודיו בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה סיים בהצלחה בבית הספר "נופי הבשור", ובתיכון בחר במגמה המדעית. איתי היה תלמיד מצטיין ומבריק שלמד באופן מוגבר פיזיקה, כימיה, מתמטיקה ואנגלית והעדיף ללמוד לבגרויות לבד בבית, כמו כן היה ספורטאי מוכשר שהתמחה בהיאבקות ופיתוח גוף. וגם היה גיימר מיומן שהקדיש שעות רבות במחשב. איתי היה הנדי-מן אמיתי, שידע להרכיב ולפרק ולפתור כל בעיה, והיה חובב ספורט מוטורי. לקראת גיוסו לצה"ל נכנס איתי למשטר אימונים קפדני לקראת הגיבושים וימי הסיירות, הוא עבר בהצלחה את הגיבוש לקורס טיס היוקרתי, אך החליט לחתום ויתור והתגייס מוכוון מטרה לשרת כלוחם ביחידה קרבית מובחרת. איתי גוייס ליחידת קומנדו הפועלת תחת זרוע היבשה ומערך התמרון המשלבת יכולות מגוונות ומתקדמות של חילות שונים. עבר את הגיבוש בהצלחה והחל את הכשרת הלוחם הייחודית במסלול מפרך ומאתגר שנמשך שנה שלמה. בבוקר השבעה באוקטובר, נקראה כיתת הכוננות של מושב ישע לצאת ולהגן על היישוב. משהגיעו הידיעות על חדירת מחבלים ליישובי האזור וחברי כיתת הכוננות ביקשו עזרה, איתי לא חשב פעמיים ומיד עלה על מדים, לקח את הנשק והציוד וחבר אל כיתת הכוננות. במשך שעות לחם בגבורה במחבלי החמאס שחדרו למושב הסמוך מבטחים וביקשו לטבוח במתפללי בית הכנסת. בקרב זה נפל. בן 20 בנופלו.