מגן בצורת ארץ ישראל שלצדו מגן דוד ועליו תפילה שכתב רס"ן דביר ציון רווח ז"ל ומדבקה עם משפט שאפיין אותו

איש משפחה למופת, בן ואח מסור, בעל אוהב לאור, אב דואג לבנו הקטן, שחיכה בהתרגשות להולדת ילדו השני. דביר, היה אדם רגיש וחייכן, ערכי ונאמן, היה גם נכד אהוב לסבו שורד השואה שלו הקפיד להקדיש מזמנו, גם כשהיה בעומק הלחימה הקשה בעזה. דביר, שגדל וחונך מינקות לאהבת עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, מגיל קטן חלם להתגייס ליחידה קרבית בצה״ל ולתרום למדינה אותה כל כך אהב. עוד מנעריו דביר בלט במנהיגותו השקטה ובצניעות הליכותיו, ערכים אותם לקח עימו לצה״ל ולאורך כל דרכו הצבאית, בקורס הקצינים ובשירות הקבע. דביר, מפקד פלוגה בגדוד 932 של חטיבת הנח״ל, היה קצין ולוחם מוערך, אהוב, מסור ונחוש למלא כל משימה. גם כאשר נפצע ונתבקש על-ידי רופאיו לנוח, התעקש דביר לשוב ולהצטרף לחייליו ברצועת עזה ברגע שרק יכל. דביר נלחם מתוך תחושת שליחות גדולה ומתוך צו מצפונו שהוביל אותו כל העת – להשיב את החטופות והחטופים הביתה ולהשיב את הביטחון לאזרחי המדינה. נפל בקרב בצפון רצועת עזה, והוא בן 28.