ספר, מגנט ומדבקה לזכרו של רסן טל גרושקה ז"ל עם משפטים שנהג להגיד

טל, בן אהוב לאדוה ויוסף, ואח מסור לארבעת אחיו. טל, שכבר מילדות גילה כישרונות יוצאי דופן במגוון רחב של תחומים, היה אדם רגיש ונעים הליכות, אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל ברצולנה שלא פספס אף משחק. כבר בגיל חמש התחיל טל לנגן על פסנתר, וכשהיה בן עשר כבר ניגן יצירות קלאסיות מורכבות והשתתף בתחרויות נחשבות לפסנתרנים צעירים, וניחן גם בכישרון כתיבה ושירה. טל ניחן ברוח ספורטיבית והיה שחקן כדורגל מוכשר בקבוצות "הפועל כפר סבא" ו"ראש העין גיל גול", בהן היה מוערך מאוד. טל הקים גם את קבוצת הכדורגל "מ.ס. חניתה", ולקח חלק בניהול עמוד האינסטגרם של הקבוצה. עם גיוסו לצבא, הצטרף טל לסיירת "עורב" ויצא לקורס מ"כים שלאחריו שובץ כמפקד כיתה בביסל"ח. לאורך כל דרכו הצבאית הצטיין טל בכל תפקיד אותו ביצע, ואחרי תקופה כמדריך מצטיין, יצא לקורס קצינים. לאחר מכן פיקד טל על הפלוגה הרובאית בגדוד "שחם" 931 והתקדם לתפקיד מ"פ סיירת "עורב" – התפקיד עליו חלם. טל היה גאה מאוד בתפקידו ובשירותו בצה"ל, ותמיד מילא כל משימה בחיוך, ברצון ומתוך תחושת שליחות גדולה. בבוקר מתקפת שבעה באוקטובר, טל הוקפץ עם חייליו ללחימה בנגב המערבי. כשהגיע עם חייליו לאזור שדרות, חברו לצוות של יחידת "מגלן" והחלו לנהל לחימה מול עשרות מחבלים שהיו במקום. לאחר מכן, טל ופקודיו עברו להילחם בקרב גבורה מחוץ לקיבוץ כפר עזה, קרב ממנו טל לא שב. צרורות הירי הכבדים של המחבלים הגיעו מימינם, וטל נתן הוראה לחייליו לפרוק מהרכב הממוגן לכיוון הנגדי. טל יצא מהרכב והחל מיד לחתור למגע לכיוון שממנו הגיע הירי, אך נורה ונפצע אנושות. רגע לפני שנפל, הספיק לסגור את דלת הרכב ובכך הציל את חיי הנהג. בן 26 בנופלו.