מדבקה ודגל עם תמונתו של סא"ל (מיל') נתנאל יעקב אלקובי ז"ל ומשפט שאפיין אותו וספר לזכרו

נתנאל, בנם האהוב של מרים ואלברט, אח קטן ללירז ושרה, בעל אוהב לשרית ואב דואג לענהאל, אבישג, טליה, אביעד ואביתר. נתנאל התחנך בבית דתי מסורתי ומגיל קטן היה צמוד לאביו בתפילות שבת בבית הכנסת, התאהב בשירת הפיוטים ועם השנים למד את הניגונים והיה בקיא בתחום. נתנאל ניחן בכישרון מוזיקלי, למד בקונסרבטוריון וניגן על סקסופון ובדרבוקה. אלברט, אביו של נתנאל, היה לוחם בעצמו ונתי גדל לאור סיפורי הגבורה של אביו, ומגיל צעיר היה לנתנאל ברור שהשירות הצבאי שיעשה יהיה הכי משמעותי שיוכל להיות. בגיל 16 נתי הצטרף לתכנית הכנה לצבא והתכונן ברצינות רבה לגיוסו. נתנאל התגייס במרץ 2006 לחטיבת גבעתי וסופח לגדוד רותם. נתנאל התאפיין כבר מההתחלה כלוחם רציני ואחראי עם יכולת מנהיגות והכלה, והשתחרר לאחר קבע של שנתיים. שירות המילואים היה חלק בלתי נפרד מחייו של נתנאל, ובמהלכו יצא לקורס מ״פ וקורס מג״דים ואף זכה זכות באות מצטיין הרמטכ"ל. בבוקר השבעה באוקטובר, נתנאל וצוותו היו בין הראשונים להגיע ליישובי הנגב המערבי ובמשך 3 חודשים הגנו על יישובי העוטף ושמרו על כשירות גבוהה. לאחר מכן, נכנס נתנאל עם צוותו לתמרון במרחב רצועת עזה, כשבועיים לפני תאריך השחרור המיועד של נתנאל, נפל בקרב בדרום הרצועה. בן 36 בנופלו.