מדבקה לזכרה של שני גבאי עם תמונותיה ומשפט שאמרה

שני, בתם של רחל-מיכל ויעקב ואחות לאביאל וניצן נולדה וגדלה ביקנעם-עילית. שני הייתה ילדה שמחה וחייכנית עם צחוק מתגלגל, ואהבה מאד לשיר. בצבא שני שירתה כטבחית בבסיס טירונים "דותן" ונהנתה מהשירות ומהאנשים הרבים שהכירה במסגרתו. לאחר שיחרורה, נסעה שני לטייל במזרח הרחוק, וכששבה ארצה נרשמה לתואר ראשון במשפטים במכללה למנהל. במהלך לימודיה נסעה במסגרת תוכנית לחילופי סטודנטים, לליון שבצרפת, ולאחר שסיימה בהצטיינות את התואר, התמחתה במשרד עורכי דין "גלעד בכר ושות'". לשני היו חברים רבים שנהגו לשתף אותה בהכול, היא הייתה להם לאוזן קשבת, וצברה איתם אינספור חוויות משמחות, מצחיקות ומרגשות. בערב שקדם למתקפת השבעה באוקטובר, הגיעה שני לעבודתה כבודקת ביטחונית בפסטיבל הטבע "נובה". כשהחל ירי הטילים, ברחה שני ברכבה עם חברי ילדות שלה, לכיוון צפון. כשנשמעה שוב אזעקת "צבע אדום" נכנסו השלושה למיגונית בצומת עלומים. מספר דקות אחר-כך השליכו המחבלים ארבעה רימונים לתוך המיגונית, וחבריה נפצעו קשה. שני פתחה בריצה לכיוון רכבה, ונורתה מספר פעמים ברגלה השמאלית. היא הצליחה להגיע לרכב, והחלה לנסוע חזרה דרומה. בדרך פגשה קבוצת צעירים שהגישו לה עזרה ראשונה, וסייעו לה לעלות על רכב אחר שהיה אמור להעבירה לאמבולנס שנמצא באזור הפסטיבל. כשהגיעה למרפאה בחניון רעים, המתינה לפינוי לבית חולים, אך בשל התקרבותם של מחבלים נמלטה עם אנשים נוספים והם מצאו מחסה באמבולנס, שם נרצחה. בת 25 במותה.