סדר הדלקת נרות, סידור "עבודה שבלב" וסידור "שעריו בתורה" לעילוי נשמת רון שמר ז"ל

רון, בן מסור ואח בכור אהוב, גדל בלוד והיה לנער יפה תואר. הוא אהב טבע בכלל ובעלי חיים בפרט, ובמיוחד את טייסון – כלב הפיטבול של המשפחה. היה פעיל בשמירה על איכות הסביבה, והבין את חשיבות השמירה על כדור הארץ. הספורט היה חלק משמעותי בחייו. הוא שיחק כדורגל, התאמן בקפוארה, למד איגרוף תאילנדי, גלש בים ושיחק בפוצ'יוולי, רון היה אדם ערכי ואידיאליסט. עוד כנער בן 17 הוא נאם באו"ם כנציג של לוד במסגרת הפרויקט "שגרירים צעירים". לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא, שם שימש כעוזר מפקד פלוגה בגדוד לוחמי המעברים של המשטרה הצבאית. לאחר שחרורו, התאהב בתחום הביולוגיה ותכנן ללמוד ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית כדי למצוא תרופה למחלות חשוכות מרפא. בסיום תקופת הקורונה, טס רון לארצות הברית והדריך נוער יהודי במסגרת מחנה של הסוכנות היהודית. משם, יצא לטיול הגדול שלו ובמשך עשרה חודשים צבר חוויות. בין טיול לטיול התכונן ללימודיו האקדמאים ועשה פסיכומטרי. רון אהב את החיים ונהג לצאת למסיבות ולבלות עם חברים, וכך, ב-6 באוקטובר 2023, נסע עם חבריו דן ועומר לפסטיבל ה"נובה״. בבוקר השבעה באוקטובר, עת החלו האזעקות, חבריו הפצירו בו להיכנס למכוניתם ולהימלט איתם, אבל רון סירב להפקיר בשטח את דן ואת עומר שאיתם הגיע למסיבה. כשלבסוף מצא אותם, הוא הבחין בבחורה שכתוצאה מהכאוס נתקפה בחרדה וקפאה במקומה, רון יצא מהמכונית והפציר בה לברוח, והיא אכן התעשתה ונמלטה משם. באמצע נסיעתם נשמעה אזעקה והם נכנסו למיגונית בצומת גמה. לפתע הגיעו מחבלים וזרקו עליהם רימונים. רון גונן בגופו על חבריו אבל הרימונים פצעו אותם. דן נפצע ואיבד דם ולאחר שעות נהרג. בן 23 בהירצחו.