תפילת הדרך ומדבקה לזכרו של סמל שי מיכאלי ו"תעודת שי" עבור הנשיא ורעייתו

בן מסור לאורלי ויורם ואח צעיר לשיר, אדם חייכן שגדל על ערכי אהבת העם והמדינה ואהב לטייל לאורכה ולרוחבה של הארץ. מגיל צעיר הוגדר שי כילד מחונן וסיים את לימודיו בהצטיינות בכיתת "מופ"ת", בייחוד אהב את המקצועות הריאליים והצטיין בלימודי האנגלית. בשעות הפנאי שי שיחק בשחמט, במשחקי קופסה ובמחשב. הוא אהב קומיקס, מוזיקה וטניס שולחן – בו הגיע לרמה מקצועית והשתתף בתחרויות בארץ ובחו"ל. שי היה אהוב על חבריו לקבוצה שראו בו דוגמה לשאיפה למצוינות, מקצועיות והתמדה. עם גיוסו לצה"ל, שובץ שי כלוחם ביחידת לוחמה אלקטרונית מטכ"לית מסווגת של חיל התקשוב. לאחר הכשרתו היה לחייל מוביל בצוות ומונה לתפקיד סמל מחלקה. בתקופת המלחמה בלט שי לטובה ופעמים רבות התנדב מיוזמתו להישאר בשבתות ובחגים בבסיס במקום לשוב לביתו כי הבין את גודל שליחותו. נפל בעת ההכנות למבצע "מגן ברזל" לסיכול המתקפה האירנית. בן 19 בנופלו.