"תפילת המטפל" שכתב רס"ם (מיל') ישי נתנאל גרינבאום ז"ל

בן אהוב לעופר אליעזר ושרה טובה, אח מסור, בן זוג אוהב להדס ואב דואג לארבעת ילדיו – כשהקטן ביותר מביניהם, נולד במהלך המלחמה. ישי, אדם בעל רגישות אנושית וחברתית גבוהה, בוגר ישיבת אלון מורה וישיבת ההסדר רמת גן, היה אדם עדין נפש ונעים הליכות שעבודתו כעובד סוציאלי הייתה שליחות חייו. ישי היה למנהל מוערך ביחידה למניעת אלימות במשפחה באגף הרווחה בעיריית לוד, שם טיפל בין היתר גם בלוחמים נפגעי טראומה. ישי מימש את שליחותו המקצועית והחברתית גם במהלך שירות המילואים הממושך שלו כסמל מחלקה בגדוד 5030 של חטיבת אלון, כשהוא מהווה אוזן קשבת ומכילה לחייליו, ומשמש להם לא רק סמל ומפקד אלא גם עובד סוציאלי, כפי שתיאר ישי בפוסט שכתב: ״גם אני הוקפצתי ב-7/10, בתור סמל מחלקה בגדוד חי"ר שקיבל משימות הגנה בצפון. המתח, הסיכון, חוסר האונים והזמן הרב הוסיפו לי תפקיד נוסף, לא מוגדר… כסמל אחרי נפילה של פצמ"רים, בדקתי ירוק בעיניים שאף אחד לא נפגע. כעו"ס, הבדיקה הייתה קשר בין החברים בשעת מצוקה. כסמל, העברתי תחקיר צבאי למחלקה. כעו"ס, העברתי סדנאות חוסן למחלקה. כסמל, בשעת מצוקה, חילקתי הוראות לטיפול. כעו"ס זיהיתי מי נפגע חרדה וטיפלתי בו… כסמל, אחרי נפילות פצמ"רים, הובלתי את החיילים למקום מוגן. כעו"ס, חילקתי מים עם מילה טובה לכל הנוכחים… כסמל עשיתי תדריך יציאה לחייל שהתחתן. כעו"ס, עשיתי שיחות הכנה לזוגיות לאחר חתונה. כסמל, הובלתי את המחלקה לפעילות חוצה גדר בלבנון. כעו"ס, החיילים סמכו עליי שניתן לפנות אליי בשעת משבר״. ישי נפצע באורח קשה בקרב בדרום לבנון, ובתום מאבק של עשרה ימים, נפל ישי, והוא בן 38.