נשיא המדינה יעניק את ״עיטור הנשיא״ לשנת 2026 לאישים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל

נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע על הענקת עיטור הנשיא, למקבץ הראשון לשנת 2026 לאישים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל.

״עיטור הנשיא׳״ מוענק על ידי נשיא המדינה לאלה שבזכות עשייתם, כישוריהם, שירותם או בכל דרך אחרת, תרמו תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל או לאנושות. העיטור הינו פרי יוזמת הנשיא התשיעי של ישראל, שמעון פרס ז״ל, והוענק לראשונה בשנת 2012.

עם כניסתו לתפקיד, מינה הנשיא ועדה ציבורית מייעצת, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופסור יורם דנציגר, במטרה שתמליץ מעת לעת על מועמדים ראויים לקבלת העיטור. מאז, העניק הנשיא את העיטור לדמויות בולטות בארץ ובעולם בתחומים שונים, בהם ראשי מדינות, דמויות מפתח ממגזרים שונים בחברה הישראלית, ומנהיגים יהודיים בארץ ובעולם. בהמשך השנה יוענקו עיטורים לאישים מובילים נוספים מהארץ ומהתפוצות.

מקבלי העיטור עליהם הודיע הנשיא הם:

• יונה אליאן קשת
• פרופ׳ חוסאם חאיק
• פרופ׳ מולי להד
• פרופ׳ חפציבה ליפשיץ
• פרופ׳ יוסי לשם
• אייבי אברהם מוזס
• זיוה מקונן
• עו״ד משה ניסים
• הרב חיים סבתו
• יהודה עדר
• פרופ׳ אוריאל רייכמן

נשיא המדינה הודיע אישית לכל אחד מהזוכים על בחירתם, ובכל אחת מהשיחות שקיים, אמר הנשיא: ״בכל שנה מחדש אני נפעם מהאנשים שבזכות פועלם, מחויבותם ותרומתם מחזקים את החברה הישראלית. מקבלי עיטור הנשיא מבטאים את ערכי הנתינה, האחריות והערבות ההדדית שעליהם מושתתת מדינת ישראל. אני מודה לכם על עשייתכם החשובה ועל הדוגמא האישית שאתם מעניקים לכולנו".

אייבי מוזס השיב לנשיא בהתרגשות ושיתף: "אני מקבל את השיחה הזו ממך כשאני נמצא לצד 250 תלמידים שעומדים להתחיל את כיתה א' – כולם ילדים שאיבדו את היקר להם מכל במערכות ישראל. זה רגע מרגש מאוד עבורי שמזכיר לי את החשיבות של המשימה שאנחנו נושאים על כתפינו – ללוות את הילדים האלה, לחזק אותם ולתת להם תקווה".

בשיחת אחרת, הודתה השחקנית והאמנית יונה אליאן קשת לנשיא ואמרה בהתרגשות: "אני מאוד נרגשת ומודה על הבחירה בי, זו זכות גדולה ומרגשת עבורי – גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית".

בהמשך, הרב חיים סבתו השיב לנשיא: "זו זכות גדולה עבורי לפעול למען הדורות הבאים, למען ערכים ואהבת ישראל. אני מודה לך כבוד הנשיא על ההכרה וההוקרה".

גם יהודה עדר, מייסד ביה"ס למוזיקה "רימון" התרגש ואמר לנשיא בשיחתם: "לאורך הדרך האמנתי בכוחה של המוזיקה לחבר בין אנשים, ואני מתרגש ומודה על הבשורה המשמחת הזו. זו דרך שמלווה אותי שנים רבות וארוכות".

הנשיא הדגיש כי סיפוריהם של כל אחת ואחד ממקבלי העיטור מבטאים את פניה היפות של החברה הישראלית.

מצ״ב פירוט על מקבלי עיטור הנשיא:

יונה אליאן קשת – מהבולטות והמוערכות בשחקניות התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה בישראל, המכהנת כיושבת ראש איגוד אמני ישראל. פריצתה הבימתית החלה מיד עם תום לימודי התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, כשנבחרה לשחק בתפקיד הראשי במחזה "ביוגרפיה" בתיאטרון הקאמרי. לאורך למעלה מחמישה עשורים של קריירה מפוארת, גילמה עשרות תפקידי מפתח בתיאטראות המובילים בארץ, ובהם הקאמרי, הבימה ותיאטרון בית ליסין . לצד אהבת הקהל, פועלה האמנותי זיכה אותה בהכרה ובפרסים רבים, בהם פרס למפעל חיים בתיאטרון הישראלי ופרס אמ"י למפעל חיים. במסגרת תפקידה הציבורי כראש אמ״י, מובילה מאבקים עיקשים לשמירה על זכויות האמנים, קידום מעמדם הכלכלי והסוציאלי של אנשי הבמה, והגנה על חופש היצירה והחוסן התרבותי של מדינת ישראל.

פרופ׳ חוסאם חאיק – מדען בעל שם עולמי בננוטכנולוגיה וביו-רפואה, פרופסור בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון וחוקר במכון "ראסל ברי". הוא בוגר תואר ראשון בהנדסה כימית מאוניברסיטת בן-גוריון ודוקטורט מהטכניון, שם הקים קבוצת מחקר בינלאומית שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לאבחון מחלות מוקדם באמצעות סמנים בדרכי הנשימה. הישגיו זיכו אותו בשורת פרסים, בהם מענק מארי קירי, בחירה לרשימת 35 המדענים הצעירים של MIT, פרס ינאי, פרס הומבולדט, וב-2025 נבחר כעמית באקדמיה האמריקנית הלאומית לממציאים. במקביל למחקריו, חאיק פועל לקידום הוראה והכשרת דור העתיד של החוקרים בישראל, הנגשת המדע, וטיפוח חדשנות ושיתופי פעולה בין-לאומיים, מתוך חזון לפיתוח טכנולוגיות נגישות בעלות השפעה חברתית רחבה.

פרופ׳ מולי להד – איש קריית שמונה, פסיכולוג ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-חי, הנחשב לחוקר ומומחה מוביל בעל שם עולמי בחוסן, פסיכוטראומה, התמודדות עם פוסט טראומה, וסיוע בחירום. הוא נשיא ומייסד מרכז משאבים (CSPC) בקריית שמונה, ומייסד ומנהל לשעבר של המכון לדרמה-תרפיה.  פרופ' להד, שחווה בעצמו טרגדיה אישית פועל כיום להסברת יציאה ממשברים, פיתח מודלים חדשניים המשמשים אנשי מקצוע בארץ ובעולם. המרכזיים שבהם: המודל האינטגרטיבי להתמודדות ולחוסן, ופרוטוקול טיפול בטראומה המבוסס על מנגנוני התמודדות טבעיים. לאורך השנים יישם את שיטותיו באזורי אסון גלובליים, ולאחר טבח השבעה באוקטובר תרם רבות בבניית מערכי סיוע רחבים באמצעות הכשרת אנשי מקצוע במודל "הכשרת מכשירים" בכל רחבי הארץ. הוא חיבר והשתתף בכתיבם של 35 ספרים וזכה בהכרה בינלאומית ובשורת פרסים, בהם אות הוקרה מארגון הבריאות העולמי, פרס הסתדרות הפסיכולוגית, פרס בית ספר אדלר, אוניברסיטת תל אביב, ופרס ספיר של מפעל הפיס לחדשנות ברפואה על פיתוח שירותי פסיכולוגיה מרחוק.

פרופ' חפציבה ליפשיץ – חוקרת פורצת דרך המכהנת כראשת התכנית ללימודי תואר שני בחינוך מיוחד – רב גוניות קוגניטיבית ( מוגבלות שכלית) באוניברסיטת בר-אילן, כראשת מעבדת "סגול" לחקר וקידום הנגשת השכלה אקדמית לבוגרים עם רב גוניות קוגניטיבית וכראשת מעבדת  "אתאל" לחקר וקידום אנשים עם מוגבלות השכלית. פעילותה האקדמית, המדעית והחינוכית חובקת העולם חוללה מהפכה תודעתית ומעשית בישראל ובעולם בכל הנוגע לפוטנציאל הלמידה של אוכלוסיות עם מוגבלויות קוגניטיביות. מחקריה פורצי הדרך הפריכו מוסכמות רפואיות ישנות והוכיחו כי בניגוד למקובל בעבר, היכולות הקוגניטיביות ומנת המשכל של אנשים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון אינן נעצרות בילדות, אלא ממשיכות להתפתח ולהשתנות גם לאורך שנות הבגרות. על בסיס מחקריה, ייסדה פרופ' ליפשיץ את פרויקט ״עוצמות״ – תוכנית תלת-שלבית ייחודית לשילוב אקדמי מלא של בוגרים עם מוגבלות שכלית בהשכלה הגבוהה.

פרופ׳ יוסי לשם – מהדמויות הבולטות והמוכרות בתחום הצפרות והאקולוגיה בישראל, ובעולם. לשם הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומייסד ומנהל את המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון. משמש כמזכיר "קרן הדוכיפת". כיהן בעבר כמנכ"ל החברה להגנת הטבע. במשך כחמישה עשורים חוקר לשם את נדידת הציפורים והאקולוגיה שלה. מחקריו פורצי הדרך יושמו בשטח והובילו להפחתת תאונות אוויריות, וכן לפיתוח הדברה ביולוגית בחקלאות באמצעות עופות דורסים – מהלך שצמצם משמעותית את השימוש בחומרי הדברה. לצד המדע, הוביל מהלכים נרחבים לחינוך ומודעות סביבתית, בהם הקמת רשת מוקדי הצפרות, ייזום המיזם הלאומי BIRDS, קידום שיתופי פעולה בין-מגזריים, ושילוב צה"ל בפעילויות להגנת הסביבה. פרופ, לשם יזם רשת קשרים בינלאומית ואזורית של צפרים עם מדינות שכנות וברחבי העולם. על תרומתו למחקר, לחינוך ולשמירת הטבע, הוענק לו ב-2017 פרס מפעל חיים באקולוגיה ומדעי הסביבה מטעם המשרד להגנת הסביבה.

אייבי אברהם מוזס – מראשי המאבק למען נפגעי הטרור בישראל ומי שמכהן שנים רבות בהתנדבות כיושב ראש ארגון נפגעי פעולות איבה. מוזס מקדיש למעלה משלושה עשורים מחייו לחיזוק מערך התמיכה, הרווחה וההנצחה עבור נפגעי פעולות האיבה והמשפחות השכולות. סיפורו הכואב של מוזס נחקק בלב האומה ועשייתו האזרחית זכתה להוקרה רבה לאורך שנות פועלו. באפריל 1987 נפגע מוזס קשה בפיגוע בו מחבל השליך בקבוק תבערה על מכוניתם של משפחת מוזס סמוך לכפר חבלה. בפיגוע נרצחו אשתו עופרה ובנו טל בן ה-5. כשנתיים לאחר הפיגוע הצטרף מוזס לארגון נפגעי פעולות האיבה ומאז, במשך שנים מכהן כיו״ר הארגון בהתנדבות. לאורך השנים כיהן בוועדות ציבוריות רבות, ייצג את קול הניצולים בכנסת, ובשנת 2021 נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל כאות הוקרה על פועלו לטיפוח החוסן החברתי והערבות ההדדית בישראל. מאז שביעי אוקטובר מהווה מוזס כתובת לאלפי בני משפחות שכולות, לטיפול במענים, ליווי יתומים ואלמנות וקידום זכויותיהם.

זיוה מקונן – פעילה חברתית, יוצאת ציבור עולי אתיופיה, מייסדת ומנכ״לית תנועת ״אימהות על המשמר״, הפועלת נגד אלימות וגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בישראל, ואחת מהדמויות הבולטות בקידום שוויון והכלה של בני הקהילה. במשך שנים ניהלה את אגודת יהודי אתיופיה, שבמסגרתה הובילה מהלכים לשינוי מדיניות ולקידום שוויון הזדמנויות עבור יוצאי אתיופיה. בין היתר פעלה לתיעוד שמות הנספים בעלייה דרך סודאן, לקידום תוכניות ייחודיות לחיזוק השוויון במערכת החינוך ובצה”ל. מקונן היא בוגרת תכנית מנדל למנהיגות חינוכית, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בלימודי מגדר, בוגרת ״תהודה״ בית המדרש למנהיגות יהודית פלורליסטית, וכמו כן לקחה חלק בפרויקט ייחודי לתיעוד תפילות קהילת ביתא ישראל במסגרת המרכז למורשת יהדות אתיופיה. מקונן היא יזמית הפועלת לקידום נשים וליוזמות חברתיות, ופועלת לשימור המורשת התרבותית והרוחנית של הקהילה לצד קידום חברה ישראלית שוויונית ומכילה.

עו״ד משה ניסים – איש חוק ומשפט בולט שכיהן במשך עשרות שנים כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל, בין היתר כשר המשפטים, שר האוצר, שר התעשייה והמסחר וסגן ראש הממשלה. החל מ-1959, אז נבחר לחבר הכנסת הצעיר בתולדות המדינה, השפיע ניסים רבות על עיצוב מדיניות המשפט, הכלכלה והממשל. הוא הוביל מהלכי חקיקה, בראשם השלמת חוק יסוד השפיטה, ומילא תפקיד מרכזי ביישום תכנית הייצוב הכלכלית של שנות השמונים וברפורמות במיסים ובשוק ההון. לאורך שנות פעילותו הציבורית והחברתית, פעל עו"ד ניסים לשמירה על מערכת המשפט וכבודה ופעל לגישור והסכמות רחבות בסוגיות חוקתיות. לאחר פרישתו מהפוליטיקה מילא תפקידים ציבוריים נוספים, בהם עמידה בראש ועדה שגיבשה המלצות בנושא הגיור בישראל וחברות בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. ניסים פרסם מאמרים וספרים, וכיום משמש כראש "יד הרב ניסים" ע"ש אביו, הראשון לציון הרב יצחק ניסים. מוסד המקיים מכון מחקר, ומאגד תכניות למידה לקהל הרחב, פעילות קהילתית ובית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומנהיגי ציבור.

הרב חיים סבתו – רב וסופר ידוע, מייסד וראש ישיבת ההסדר ״ברכת משה״ במעלה אדומים, הנחשב לאחת הדמויות הבולטות המשלבות בין עולם התורה לעולם ההגות והספרות. נולד  בשנת 1952 בקהיר למשפחת רבנים, ועלה לישראל לאחר שמשפחתו גורשה ממצרים עקב מעצרו של אביו שלקח חלק בפעילות ציונית. את לימודיו התורניים רכש בישיבת "נתיב מאיר" ובישיבת הכותל בירושלים, ושילב חיי תורה יחד עם שירות צבאי משמעותי כאשר התגייס לצה״ל כלוחם ולחם במלחמת יום כיפור בקרבות הבלימה של השריון ברמת הגולן. הרב סבתו ממקימי ישיבת ההסדר ״ברכת משה״. שימש כמרצה במכללה למורים ע״ש ליפשיץ וכחבר המועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס. יצירתו הספרותית משלבת בין עולם התורה, הזהות היהודית ציונית, והחוויה הישראלית, והיא זכתה להכרה רחבה בארץ ובעולם. סבתו פרסם שבעה ספרים, בהם רומנים וספרי עיון, ובהם – "תיאום כוונות", "כעפעפי שחר" ו"בואי הרוח" שזכו להצלחה רבה, תורגמו לשפות שונות והיו לרבי מכר. ספרו ״תיאום כוונות״, בו מתאר את חוויותיו מהמלחמה עובד לסרט קולנוע. על פועלו הספרותי זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ספיר לספרות, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס ניומן, פרס עמינוח ופרס יצחק שדה לספרות צבאית, הרב סבתו העמיד ומעמיד הרבה תלמידים ובתפיסתו מעודד קירוב לבבות וכבוד הדדי בחברה הישראלית.

יהודה עדר –  מוזיקאי, מפיק וזמר ישראלי, חלוץ בתחומו,  מחנך ויזם תרבות. מייסד ונשיא בית הספר למוזיקה ״רימון", הגיטריסט המיתולוגי של להקת ״תמוז״ הנחשב לאחת הדמויות המשפיעות במוזיקה הישראלית. לפני ארבעים שנה, יזם את הקמת בית הספר "רימון", מוסד מוערך ומוכר ללימודי המוזיקה, וכיהן כמנהלו הראשון ומאז הקמתו עומד בראש מסלול הכתיבה וההלחנה, שבמסגרתו הכשיר וליווה דורות של יוצרים ומוזיקאים. לצד פעילותו החינוכית היה חבר בלהקות ״תמוז״ ו״דודה״, ובמשך כארבעה עשורים פעל כמפיק מוזיקלי, מעבד ויועץ אמנותי למיטב אמני ישראל. בין היתר היה שותף לדרכו האמנותית של מאיר אריאל, והפיק אלבומים מרכזיים של שלמה ארצי. בנוסף היה שותף להקמת בית הספר ״מוזות״ ביפו, המיועד לנוער בסיכון ומתמחה באמנות ובתרפיה, וחבר בחוג ידידי ״כפר איזון״, המסייע לצעירים המתמודדים עם פגיעות בעקבות שימוש בסמים. עדר למד ב־Berklee College of Music שבבוסטון וכן אצל פרופ׳ יצחק סדאי ופרופ׳ אבל ארליך בישראל, והוציא שני אלבומי סולו.

פרופ׳ אוריאל רייכמן – משפטן, יזם חינוכי ואיש אקדמיה, הנשיא המייסד ויו״ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי), הנושאת את שמו, אשר פעל לאורך שנים לקידום ההשכלה הגבוהה, המחקר ופיתוח המנהיגות בישראל. אוניברסיטת רייכמן מהווה מרכז אקדמאי מוביל ועטור שבחים בישראל, הפועל להכשרת דור המנהיגות העתידי של ישראל. פרופ' רייכמן סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והוא בעל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת שיקגו. בעברו כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1994 ייסד רייכמן את המרכז הבינתחומי הרצליה – כיום אוניברסיטת רייכמן, האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, והוביל את התפתחותה למוסד אקדמי מרכזי ומשפיע בישראל. פרופ׳ רייכמן יזם את הקמתו של בית הספר לרפואה ע"ש דינה רקנאטי, כמענה למחסור ברופאים בישראל. בצעירותו שירת כקצין לוחם בצנחנים – לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. רייכמן שכל את אחיו, סמל גד רייכמן ז״ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים. לצד פעילותו האקדמית עסק בקידום רעיונות חוקתיים וציבוריים וכיהן כחבר כנסת בכנסת ה-17 לתקופה קצרה. על עשייתו האקדמית והציבורית זכה להכרה רחבה ולשורה של פרסים, בהם: פרס רוברט וג׳ואן בנדטסון לדיפלומטיה ציבורית מטעם אוניברסיטת טאפטס, פרס המועצה להשכלה גבוהה, ופרס מפעל חיים מטעם הוועידה הבינלאומית של ה"ג'רוזלם פוסט".