נשיא המדינה נשא דברים בוועידת "חיים משותפים בישראל"

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים היום, יום שני, כ"ד באב, 2 באוגוסט, בוועידת "חיים משותפים בישראל". במפגש התכנסו ראשי השלטון המקומי ומנהיגי דתות וקראו יחד לשימור ושיפור היחסים בין המגזרים השונים החיים במדינת ישראל.

במפגש השתתפו ראש העדה היוונית הקתולית בגליל, הארכיבישוף ד"ר יוסף מתא, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, מנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל השיח' מוואפק טריף, ראש איגוד ראשי הדת המוסלמי השיח' נאדר הייב, ראש העדה הצ'רקסית וראש מועצת כפר כמא נאבסו זכריה ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס.

הנשיא פתח את דבריו ואמר: "לפני חודשים מעטים אחזה אש זרה בחלק מן הערים המעורבות בישראל. הערים שהן לפני הכול הביטוי היומיומי והברור ביותר לחיים משותפים. הערים שהיו המודל שלנו לאיך אפשר ונכון לחיות ביחד. האש אולי כבתה. אבל היא הותירה בנו צלקת. צלקת שהיא קריאה לפעולה. הקריאה המשותפת שלכם היום, בימים אלה של שלהי חודש אב ולקראת חודש אלול, חודש, שלפי היהדות, הוא חודש הרחמים והסליחות היא הקריאה הנכונה וחשובה מאין כמותה. כי הקריאה הזו והישיבה כאן יחד, בני דתות ועדות שונות, היא הדוגמה הטובה ביותר לחיים משותפים. והקריאה הזו, משמעותית במיוחד, כשהיא יוצאת מכאן – מחיפה, עיר שהיא רב-גונית, עיר רב-דתית. לפעמים, כשרוצים לעשות שינוי גדול, אנחנו מתעקשים שצריך דווקא "להתחיל מלמטה"."

הנשיא המשיך והדגיש: "החיים מורכבים ומזמנים לנו צמתים רבים שבהם אנחנו נזקקים להכוונה, לעצה, למישהי או מישהו שאנחנו מעריכים את דעתם ואת עולם הידע שלהם, וסומכים עליהם שיוכלו לסייע לנו לחצות את הצומת הזה בבטחה. יש אנשים שבאמת בוחרים רב, או כומר, או קאדי או שיח' או קס. ויש מי שבוחרים באיש רוח אחר או באשת דעת. בצומת הזה, במקום הזה ובזמן הזה, שבו אנחנו נדרשים להפיח חיים במושג "חיים משותפים", וּלהזכיר שלא מדובר בגזירת גורל אלא בשותפות גורל – טוב ונכון וצריך שיהיו לכולנו, לכל האזרחים, אנשים שאפשר להסתכל עליהם, וללמוד מהם וללכת בעקבותיהם. אתם, אנשי הדת – כל הדתות – והרוח, וראשי הרשויות המקומיות, שבמובנים רבים וטובים מנהלים את חיי היומיום של כולנו, אתם האנשים הכי נכונים למשימה הזו."

הנשיא חתם את דבריו בתקווה לעתיד והודה למשתתפי הכנס: "אני מאמין בכל ליבי שאם רק נשכיל לקיים דיאלוג אמיתי, כן ואכפתי, בין הדתות והעדות השונות שהם הפסיפס המיוחד שמרכיב את החברה שלנו, לא רק נזכה בעושר שיש לכל אחת מהדתות להציע, אלא גם נראה כמה דומים וכמה קרובים אנחנו האחד לשני – מרחק הושטת יד. אני מבקש שתראו בי ובבית הנשיא שותפים מלאים, לקריאה הזו, לחזון הזה ושותפי אמת לעשייה שלכם. אני מקווה שיחד נבנה כולנו קומה נוספת של שותפות, בבניין הישראלי."