רעיית נשיא המדינה בישרה למשורר שחר-מריו מרדכי על זכייתו בפרס רעיית הנשיא לשירה עברית לזכרה של הגב' נחמה ריבלין ז"ל לשנת תשפ"ה, על ספרו ״עבור את הלילה בלוע האש״

הפרס, המציין את שנתו השישית, מוענק בשיתוף האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה עו״ד בן ציון פיגלסון, במטרה לטפח שירה עברית איכותית, לעודד משוררות ומשוררים להעשיר את עולם השירה הישראלי ולתרום לקידום התרבות בישראל.

רעיית הנשיא וחברי הוועדה סברו שבמיוחד בימים אלה בהם הרוח הישראלית מפעמת בעוז יש לתרבות ובפרט לשירה העברית כוח תרבותי בחברה ובמדינה.

עוד הודיעה רעיית הנשיא למשוררים ווביט וורקו מנגסטו, עמר ולדמן וספיר פז, על זכייתם בציונים לשבח על ספריהם.

רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג הודיעה השבוע, למשורר שחר-מריו מרדכי על זכייתו בפרס רעיית הנשיא לשירה עברית על שם גרדנר סימון לשנת תשפ"ה, אשר יוענק לו בטקס אשר יתקיים בבית הנשיא, על ספרו ״עבור את הלילה בלוע האש״.

רעיית הנשיא אמרה לשחר בשיחתם: "דווקא בעת הזו, שהיא מורכבת וכואבת עבורנו כעם וכחברה – הספר שלך נגע לליבי. בין כל השירים בספר שמתאר את פציעתו של אביך במלחמת ששת הימים, ובתוך כך גם את סיפור המלחמה, מצאתי מילים שנכתבו ברגישות מופלאה. התרגשתי מאוד לקרוא את שירך על אורון שאול ז"ל – הנשיא ואני מלווים את משפחת שאול כבר שנים ארוכות, והשנה, זכינו כולנו לסגירת מעגל כשגופתו של אורון הובאה לקבר ישראל, וכך גם המילים הכואבות שנכתבו על הדף לפני השבת גופתו מקבלות פתאום משמעות נוספת".

כמו כן, בישרה רעיית נשיא המדינה למשוררים ווביט וורקו מנגסטו, עמר ולדמן וספיר פז, על זכייתם בציון לשבח על ספריהם, בשיחות מרגשות.

הזוכים השנה משקפים מגוון רב ומרגש של החברה הישראלית. הפרסים ניתנים באדיבות עזבון ד״ר גרדנר סימון שנועד לקידום השפה העברית.

בראש הוועדה אשר התכנסה השנה עמד פרופ׳ מירון איזקסון, ויחד עימו התכנס חבר שופטים שכלל את מר חנן אלשטיין, הגב' שירי לב ארי, הגב' בלהה בן אליהו והגב' ענת ריבלין. חברי הועדה נבחרו על ידי בית הנשיא והאפוטרופוס הכללי.

מנימוקי חברי הועדה להענקת הפרס למשורר שחר-מריו מרדכי על ספרו ״עבור את הלילה בלוע האש״:

"ספר שיריו הינו יצירה שלמה, עזת מבע ורבת רושם. ברגישות ותוך הפניית המבט אל הסמוי, הזעיר, השולי-לכאורה, כותב מרדכי על הקיום הישראלי המורכב והשברירי. מרדכי מתאר בשיריו את אביו הלום הקרב ואת סבלו המתמשך, שכמו עובר בתורשה מדור לדור ומעצב את יחסי האב והבן. השירים בחלקים אלה של הספר נוגעים באיוולת של המלחמה – כל מלחמה – ובחוסר התוחלת שבה.

משם ממשיכים שירי הספר אל חיי המשורר ונעים בין הספירה האישית והספירה הלאומית: שירי אהבה לצד שירים חברתיים ופוליטיים, כתובים בלשון פואטית עישרה, רבת מצלולים ומשחקי צלילים המולידים משמעות".

מנימוקי חברי הועדה להענקת ציון לשבח לווביט וורקו מנגסטו על ספרה "חסידת ירוסלם":

"ווביט וורקו מנגסטו השתתפה בילדותה במסע הרגלי המפרך בין אתיופיה לישראל. שיריה בספר הם שיחת נפשה הנמשכת מילדותה ועד כה. ברגישות ובתבונה היא משתפת את קוראיה בצירוף מיוחד של חוויה לאומית, משפחתית ואישית. היא מתארת את עצמה כ"נודדת" קבועה הממשיכה להתגעגע גם כאשר מגיעים ל"אבני ירוסלֵם". געגוע הוא מצב פנימי עמוק של שירה טובה, משום שהוא משלב באופן דיאלקטי גם את התקווה וגם את החרדה, גם את אפשרות המימוש וגם את השאיפה לשלב המימוש הגבוה יותר".

מנימוקי חברי הועדה להענקת ציון לשבח לעמר ולדמן על ספרו "פרקי תהילה":

"המשורר הצעיר עמר ולדמן מהלך בגדולות ב"פרקי תהילה" – הספר, כעין מחרוזת של קטעי יומן, שרובם שירה בפרוזה ובחלקם הלא מבוטל אף מחורזים, נע סביב דמותה של אהובת נעורים חמקמקה, תהילה, שהיא ספק אמיתית ומושא לזיכרון וספק בדיה של השירה והדמיון ואובייקט מופשט של נהיית הנפש ושאיפת התודעה. הטקסט הרב־שכבתי, המזמין לקריאה בו גם פעמיים ושלוש, מפגין יכולת מבע נפלאה, מוזיקליות צלולה ובה בעת רב־ממדית, רבגוניות לשונית המעידה על שליטה במכמני השפה העברית לכל דורותיה, ועוצמה רגשית מסעירה המדברת אל ליבה ואל ליבו של כל קוראת וקורא".

מנימוקי חברי הועדה להענקת ציון לשבח לספיר פז על ספרה "כמו אין מילים בעולם":

"ספר הביכורים של ספיר פז הוא יצירה שלמה שעוסקת בפרידה המתמשכת מאימה של המשוררת: פרידה מהאם בעודה בחיים ופרידה לאחר המוות. בשירה מרטיטת לב עוטפת המשוררת רגעים חשוכים במבט שמשווע לרכך את רגעי האימה. בתקופה בה מוענק הפרס, נפש האדם נאלצת להתמודד עם האתגרים שמציבים לה מעשי האנושות. מצאנו ערך רב ביכולתה של המשוררת לנסח באומץ אך בעדינות את ייסורי הנפש, שהם מנת חלקם של רבים במעגלים בלתי נתפשים. ועל כן בחרנו לציין לשבח את ספרה זה".