דברי הנשיא בטקס מצטייני שירות הביטחון הכללי

במסכת אבות, רבי טרפון, מחכמי המשנה הגדולים, ניסח אמת גדולה במילים קטנות – "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".

משימת השמירה על ביטחון ישראל היא בדיוק מלאכה כזאת. היא התחילה הרבה לפניכם והיא תימשך הרבה אחריכם. האיומים משתנים, האויב לומד, הטכנולוגיה מתפתחת; איום שסוכל מפנה מקום למשנהו והזמן דוחק.

ובכל זאת, אתם קמים בכל בוקר ולא פעם באמצע הלילה, שוב ושוב ושוב, חיים שלמים המוקדשים לכך שאזרחי ישראל יוכלו לישון בשקט באותו הלילה בו אתם פועלים.

כשאני מביט במלאכה הזו וחוזר ומביט בכם – אני יודע שאני עומד מול האנשים המחויבים ביותר, המקצועיים ביותר והמוכשרים ביותר שישראל יכלה לזכות בהם!

זה נכון ביחס לכל אנשי השב"כ – אך במיוחד ביחס אליכם, מצטיינות ומצטייני הארגון. פעילותכם מעלה את הָרַף ללא הֶרֶף ותורמת בכך לחיזוק עוצמתה של ישראל מול כל מבקשי רעתה. לכולכם בשם מדינת ישראל אני מבקש לומר – תודה גדולה.

מצוינות נמדדת בדרך כלל ביכולת לעשות יותר, טוב יותר, מן המצופה. אבל בארגון כמו שלכם למצוינות יש לעיתים תפקיד נוסף: לחשוב אחרת. המצטיין בשב"כ לא תמיד יודע את התשובה הנכונה, אבל הוא יכול לזהות מתי שואלים את השאלה הלא נכונה.

אין לי ספק, שאתם – מצטיינות ומצטיינים, אתם הטובים שבטובים בארגון, ובכלל בחברה הישראלית. יושבים כאן למולי מי שהוכיחו נחישות, מסוגלות ויצירתיות לאורך השירות, ויושבת כאן למולנו גם שכבת הפיקוד העתידית של הארגון.

ועל כן אני מבקש מכם, מצטיינות ומצטיינים: כשאתם נכנסים לחדרים בהם אתם פועלים, קחו רגע, תעיפו מבט – שאלו את עצמכם – האם מספיק דעות נשמעות כאן סביב השולחן? האם בחנו את כל ההיבטים? האם לא לקינו בחשיבה קבוצתית? האם יש כאן מקום לשאול שאלות האחד את השני וגם לאתגר את הבכירים מאיתנו?

שכן, מכובדיי, אותו ארגון שנדרש להביט באומץ בכשליו בשבעה באוקטובר, הוא גם הארגון שמאז אותו יום נורא הוכיח שוב ושוב את יכולותיו – לקחת אחריות, ללמוד, להשתנות, להתאושש ולהגיע להישגים יוצאי דופן.

פעילות השב"כ מתחילת המלחמה הובילה את ישראל להישגים מופלאים, לעיתים דמיוניים. מי כמוני יודע כמה לילות טרופי שינה עברתם, עד שובו של אחרון החטופים ולסיכול בלתי פוסק של מזימות איומות של אויבים, קרובים ורחוקים.

רק בתחילת החודש הנוכחי נחשפנו כולנו לפעילות ההירואית, בה לכדו לוחמי צה"ל ושב"כ את ראש מנגנון בטחון הפנים של החמאס, מלב עזה. וזה המעט שאזרחי ישראל זוכים לראות, לצד מבצעים רבים ומופלאים שלעד תהא השתיקה יפה להם.

כל אלו, מכובדיי, הם תוצאה של היכולת להחליף דיסקט: לאתגר תפיסות, למצוא דרכים חדשות ויצירתיות ולהגיע לפסגות גבוהות.

מכובדיי, לצד הסוגיות המוכרות החונות אצל השירות, אנשי הארגון נדרשים לבצע כמה מהמשימות המורכבות והרגישות ביותר במדינה, ובתוכן – השמירה על סדרי המשטר הדמוקרטיים.

אנחנו בעיצומה של תקופת בחירות – לשב"כ חלק קריטי בתהליך המורכב והעדין הזה, שהוא לא פחות מנשמת אפה של הדמוקרטיה. כבר עמדתי מקרוב בדבריי לציבור על הקשר החשוב של השב"כ עם וועדת הבחירות והמשטרה, על מנת להבטיח את תקינות התהליך. מהיכרותי את השב"כ, אני בטוח שתשלימו את המשימה על הצד הטוב ביותר ובמקצועיות הרבה ביותר, כי בנפשנו הדבר.

ברור שלפעמים אתם נאלצים לפעול בגבולות גזרה עמומים: להבחין בין אויב לידיד, בין איום ממשי לאזרח שומר חוק, בין סכנה לביקורת, ובין נחישות הכרחית לביצוע המשימה לשימוש לא מידתי בכוח.

עבודתכם נעשית בחשאי, ודווקא בשל כך – היא חייבת להיות מעוגנת באופן העמוק ביותר באחריות, במקצועיות, בשיקול דעת ובביקורת עצמית מתמדת. המורכבות הזאת היא מנת חלקכם היום-יומית. זה הָאֶתְגָּר שמלווה את השב"כ בכל הרמות, מראש השירות ועד אחרון הלוחמים והתפקידנים.

כאן המקום להודות לך, מכובדי – ראש השב"כ דוד זיני. אתה נכנסת לתפקידך ברוח סערה, שנינו מקיימים דיאלוג בריא ומתמשך ואני מודה לך על כך. אני מעריך את העובדה שאתה בוחן פרדיגמות ישנות ולא מהסס לאתגר את המערכת בתפיסותיה השונות. כולנו מקווים ומייחלים להצלחתך שהיא הצלחת כולנו, ודרכך אני מבקש לשלוח את ברכת הדרך לכלל הארגון, על הלוחמות והלוחמים, המפקדות והמפקדים.

יקיריי, העם בישראל אינו תמיד מודע לחוב הרב שהוא חייב לכם, נשות ואנשי שירות הביטחון. לפעמים הציבור שומע אודותיכם רק משפט קצר בחדשות, לרוב – הוא כלל אינו שומע דבר. אבל מאחורי השקט שמאפשר לאזרחים לנהל את חייהם, לילדים ללכת לבית הספר, ולהורים לצאת לעבודה – נמצאת עשייה מתמדת, נחושה וחשאית.

לשב"כ היסטוריה מפוארת, אבל כשאני מביט בחדר הזה, בו יושבים המצטיינות והמצטיינים של הארגון לשנה זו, שמהווים למעשה את עמוד השדרה של הארגון וגם את דור העתיד של מפקדיו – אני יודע שהעתיד של בטחון ישראל נמצא בידיים הטובות ביותר.

וכמובן, במעמד הזה נאמר תודה מעומק הלב למשפחותיכם. מאחורי כל אשת ואיש שב"כ עומדת משפחה – אמהות ואבות, עומדים בנות ובני זוג, ילדים וילדות. אליכן, משפחות יקרות – אני מבקש לפנות כעת.

חוסר הזמינות, ההקפצות הבלתי ידועות, הרגעים המשפחתיים שאבא או אמא שוב נאלצים להחמיץ, הפעמים הרבות שבהן אי־אפשר לשאול, ואי־אפשר לקבל תשובה.

ההוקרה שאנו מוקירים היום את המצטיינות והמצטיינים היא ההוקרה שלנו גם לכם – בנות ובני המשפחות האהובות. אנחנו יודעים כמה מסירות יש לכם, אנחנו יכולים רק לדמיין כמה הקרבה נדרשת מכם. לכל אחת ואחד מכם – תודה גדולה.

מצטיינות ומצטיינים יקרים, אנו עומדים בין ראש השנה ליום הכיפורים. בימים הללו – אני מבקש לשלוח מכאן בשם כולנו חיבוק גדול למשפחות השכולות מן הארגון ומכל זרועות הבטחון, איחולי החלמה לכל פצועי הארגון, פצועי צה"ל וכל כוחות הבטחון, ולהתפלל שימצאו מזור נחמה והחלמה מהירה.

עם פרוס עלינו שנה חדשה, כשאני מביט בכם, אני יודע – שלשב"כ אמנם יש עבר מפואר, אך עוד טמון לו עתיד מזהיר.

זיכרו – "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".

המשיכו במלאכה. מדינת ישראל סומכת עליכם. תודה רבה, כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.