נשיא המדינה בהצהרה משותפת לצד נשיא גרמניה

נשיא המדינה: ״חברי היקר, כבוד הנשיא שטיינמאייר, מיכל ואני שמחים מאד לקבל אותך כאן היום יחד עם רעייתך אֶלְקֶה. הביקור שלך בישראל הוא סמל לברית האיתנה בין מדינותינו, ולהיותך ידיד אמת של מדינת ישראל, של החברה הישראלית ושל העם היהודי. אדוני הנשיא, אנחנו חברים עשרות שנים, וכולנו היינו שמחים לארח אתכם כאן, משמחות יותר, אך אלה לא פני הדברים.

לפני 50 יום, בעיצומו של החג היהודי של שמחת תורה, נפלו השמים, כאן בישראל, כשמפלצת הטרור של החמאס יצאה למסע טבח זוועתי בעם היהודי, במדינת ישראל, באזרחי ישראל, טבח שלא ידענו כמותו מאז מלחמת העולם השנייה. הזוועות, הברבריות, והעינויים; משפחות שלמות שנטבחו ונשרפו; רבים מיישובי הנגב המערבי – קיבוצים ומושבים, עיירות וערים – אשר חרבו והפכו לעפר ואפר: הפשעים נגד האנושות שהתרחשו ב-7 באוקטובר – פשעים בקנה מידה גלובלי והיסטורי – הם פצע בגופה של ישראל, ושל משפחת העמים כולה.

מאז אותו יום נורא, עברנו כאן בישראל 50 ימים של כאב, יגון ואבל; 50 ימים שבהם עשרות אלפי ישראלים עקורים מבתיהם; 50 ימים שבהם בנינו ובנותינו, התמימים והטהורים, חטופים בידי מפלצות אדם, נתונים לחסדי זדים שמזלזלים במופגן בכל הסכם, חוק או אמנה בינלאומית, ואפילו לא מאפשרים לצלב האדום לבקר ולראות את ילדינו. אבל אני חייב לומר לך, ידידי הנשיא שטיינמאייר, שכשרשע כזה – מזוקק, מתוכנן, אכזרי ומפלצתי – מוציא לפועל את האפלות שבמזימות, זה מאפשר גם לראות דברים בבהירות, צלולה כבדולח: יש כאן טוב מוחלט ורע מוחלט; יש כאן אור ויש כאן חושך. מי שחוטף ורוצח קשישים שורדי שואה ותינוקות שעוד לא מלאה להם שנה – הוא הרשע המוחלט; מי שמענה משפחות שלמות ומשדר זאת בשידור חי – הוא הרשע המוחלט. ברגעים בהירים כאלה – אפשר לראות מחנה שלם שפשוט סימן את האנושות והאנושיות כאויב שלו, מחנה שבמהותו הוא "אנטי ציוויליזציה".

הברבריות המפלצתית של חמאס שאגב מופנת לעתים קרובות גם כלפי הפלסטינים בעזה עצמם, מעשי הפיראטיות של החות'ים בנתיבי הכלכלה הימית של העולם כולו, הטרור אותו מפעיל חיזבאללה שתוקף בתיהם של אזרחים ישראלים ומחריב את לבנון מבפנים – כל אלה הם חלק ממחנה אחד. מחנה שכולנו יודעים מי עומד מאחוריו, מפעיל, מממן ומגבה אותו – היישר מטהרן.

מחר, ידידי הנשיא, נהיה עם נשותינו ביחד בדרום, בביקור שישקף שהבהירות ברגע הקריטי הזה מדגישה לא רק את הרוע, אלא גם את האור והטוב. האחריות המוסרית והערכית שאותה מגלה גרמניה בעת הזאת, אחריות שאתה אדוני הנשיא מבטא, ואיתך עמיתיך – הקאנצלר אולף שולץ, הממשלה כולה, ובית הנבחרים – על כל צדדיו – בראשותה של ברבל באס – אחריות בדברים ואחריות במעשים לביטחון ישראל והעם היהודי באשר הוא – מהווה דוגמה וסטנדרט לכל משפחת העמים. אני מודה לך ולממשל הגרמני על תמיכתכם החד משמעית בזכותה וחובתה של ישראל להגן על עצמה, בנחישות, בתקיפות ובאחריות.

לעומת זאת, אני חייב לציין שאני מופתע, ואפילו מזועזע, לראות ולשמוע התבטאויות ממנהיגים שונים בעולם, ואפילו מנהיגי מדינות מסוימות באיחוד האירופי, שלא מוכנים להסתכל על המציאות כפי שהיא ומקפידים לשמור על צביעות וסטנדרט כפול כשמדובר בישראל. מותר להתווכח, מותר לחלוק, מותר למתוח ביקורת, אנחנו דמוקרטיה תוססת – אבל יש גבול, והגבול הוא בעובדות ובמציאות. ההודעה של ראש ממשלת אירלנד הלילה בנוגע לשחרורה של הילדה בת ה-9 אמילי הנד הייתה בלתי מתקבלת על הדעת. אמילי לא הלכה לאיבוד. אמילי לא טיילה להנאתה ואיבדה את דרכה. אמילי נחטפה באיומי נשק על ידי מרצחים מפלצתיים ושפלים, והוחזקה בשבי בלי שום קשר עם משפחתה, עם העולם, ואפילו לא עם הצלב האדום. מדינות, ובוודאי מנהיגי מדינות, בוודאי מנהיגי מדינות שהן חברות באיחוד האירופי, חייבות קודם כל לגלות אחריות ולומר את האמת: אמילי נחטפה מביתה בישראל על ידי מחבלי חמאס. אמילי ומשפחתה הם קורבנות ישראלים של ארגון הטרור חמאס. ההקפדה הצבועה הזו לא להזכיר את המילה – "ישראל", לא להזכיר את המילה- ״חטיפה", "טרוריסטים" או "חמאס" – מבישה, מתעלמת מהמציאות ומהעובדות, ולא עולה בקנה אחד עם ערכי המוסר, האנושיות והשלום.

ביומיים האחרונים ראינו שוב – את ההבדל בין הטוב לרע ובין החושך לאור. ראינו מצד אחד עם שלם, מאוחד, מלוכד, כואב, מחכה בצפייה מתוחה לבנותיו – ילדות, אימהות וקשישות, ואת בניו הקטנים; ומהעבר השני – ארגון טרור רצחני שדורש לשחרר ללב החברה טרוריסטים עם דם על הידיים, שהורשעו בבית המשפט משום שפעלו לרצוח בהמוניהם ישראלים – יהודים, מוסלמים ובני אמונות שונות; ולא הביעו שמץ של חרטה אלא להיפך – מתגאים ומתהדרים בכך שוב ושוב.

בשעה מרגשת זו שבה אנו מצפים לפעימה השלישית בה אמורים לחזור נשים וילדים משבי החמאס, אני שב ואומר: אנחנו נמשיך – כעם וכמדינה – לפעול להשבתם של כל החטופות והחטופים עד האחרון שבהם – כמחויבות מוסרית ראשונה במעלה; וידידי שטיינמאייר, אני יודע עד כמה אתה וממשלתך מחויבים לכך. הטרור הפסיכולוגי שחמאס מפעיל מדי יום לא יסיט אותנו מדרכנו הצודקת, הישרה והנחושה.

המלחמה הזאת היא מלחמה שלא יזמנו ולא חפצנו בה, אבל אנחנו מתכוונים לנצח בה באופן מוחלט. המטרות ברורות: אסור שחמאס ימשיך להיות איום על ישראלים ויהודים, וכל בנותינו ובנינו חייבים לחזור הביתה. זו לא רק מלחמה על ביטחון של אזרחינו אלא גם על כבודה ושלומה של האנושות כולה. מלחמה היא לא דבר קל, פשוט או נעים.

אבל אני באופן אישי ואנחנו כמדינה כואבים את הסבל של רבים מתושבי עזה, ומדינת ישראל פועלת לסיוע הומניטרי רציף – על פי כללי הדין הבינלאומי וההומניטרי. אלפי משאיות עם עשרות-אלפי טונות של ציוד הומניטרי – מזון, מים תרופות וכדומה – כבר עברו לעזה, והיום, כחלק מעלייה הדרמטית באספקה לצפון ולדרום רצועת עזה – אנחנו עומדים על מאות משאיות ביום. ועם זאת אני רוצה להיות ברור: האחריות לסבל של תושבי עזה ולפגיעה בהם – לעתים קרובות באופן ישיר ממש – מוטלת על החמאס בלבד.

אני שב ומודה לך כבוד הנשיא, ידידי, פרנק- ואלטר, אחי ורעי, על ביקורך ותמיכתך בעת הקשה הזאת ועל ידידותך ומחויבותך למדינת ישראל ולעמנו. העם הישראלי ינצח. כמו עוף החול – אנחנו נקום מהאפר, נצמח, נגדל ונבנה, ונטע עצים, וניצור חיים עוד ועוד; ואני תקווה שנזכה לארח אותך ואת רעייתך, בנסיבות שלוות ומשמחות יותר. כי עם ישראל חי."

נשיא גרמניה, פרנק- ואלטר שטיינמאייר: ״מאז השואה לא נרצחו כל כך הרבה יהודים ביום אחד, מאז ה-7 באוקטובר ישראל במלחמה נגד החמאס – אבל זו גם מלחמה על קיומה של ישראל ולה הזכות להגן על עצמה ולהבטיח את קיומה.

אסור בתכלית האיסור שחמאס ישיג את מטרתו המוצהרת, שהיא השמדת מדינת ישראל. החמאס מביא טרור על ישראל, מספר רב של משפחות איבדו את יקריהם, משפחות רבות דואגות ונמצאות באי ודאות מוחלטת באשר לקרוביהן החטופים, חלקן כבר מיואשות.

חמאס התחיל מלחמה בכל האזור ואף אחד לא יכול לגנות את ישראל על כך שהיא מגנה על עצמה ונלחמת נגד הטרור.״