נשיא המדינה בטקס האזכרה הממלכתי ״נר יצחק״: ״שלושים ואחת שנים אינן תקופת צינון לרצח ראש ממשלה, והמרחק מן הפשע אינו מקטין את חומרתו. הציווי הלאומי שחייב לעבור לדורות הבאים הוא ברור – הרוצח לעולם לא ישוחרר, עליו לסיים את חייו בכלא. ללא הקלה או חנינה״

עוד הוסיף: ״יש אנשים שעדיין מעזים להעלות על דל שפתיהם ומקלדותיהם, איומים מזעזעים לרצח של נבחרי ציבור – מראש ממשלה דרך שרים, חברי כנסת ומנהיגים פוליטיים – אין מקום לאלימות במדינה מתוקנת״

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל אירחו היום, יום חמישי, י״א בחשוון, 22 באוקטובר את טקס האזכרה הממלכתי ״נר יצחק״, לזכרו של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר, יצחק רבין ז״ל במלאת 31 שנה להרצחו.

הטקס המתקיים מדי שנה בבית הנשיא, נערך בהשתתפות בני משפחת רבין, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, נציגי ציבור, ואורחים נוספים, ובמהלכו הדליק נשיא המדינה יחד עם ניניו של יצחק רבין, אריאל בן ארצי ועמליה רוטמן, את ״נר יצחק״.

הטקס כלל קטעי קריאה ושירה בביצוע תלמידי בית הספר ״הר וגיא״, דברים מפי חניכי מכינות ״רבין״ ו״חברותא״, וביצוע של הזמרת ליהי טולדנו לשיר ״מישהו״. את הטקס חתמו דבריה של נציגת המשפחה, דליה רבין.

מדברי נשיא המדינה יצחק הרצוג:
״שלושה כדורים שנורו לפני שלושים ואחת שנים, הם שביקשו להחריב את מדינת ישראל – את הבית השלישי.

לא אל יצחק רבין לבדו כיוון הרוצח הנתעב את נשקו, אלא ללב האומה כולה. הרוצח המתועב של ראש הממשלה, ביקש להעמיד את נשקו מעל להכרעה הציבורית. לפתור מחלוקת באמצעות אלימות. ברצח. באיום על קיומנו כאן כמדינה, יהודית, דמוקרטית וריבונית. את יצחק רבין היקר הוא רצח. את מנהיגנו – איבדנו. ואנחנו – כמעט שאבדנו.

את הלקח מאותו לילה ארור יש לחזור ולהפנים – אין מקום לאלימות בתוכנו. ואם ניתן לה מקום ונתעלם ממנה, אנחנו נסכן את עצם קיומנו.

לא מזמן נסעתי בכביש מספר אחת מתל אביב לירושלים. ראיתי בזעזוע שלט הקורא לשחרורו של יגאל עמיר. עצם האפשרות שקריאה כזאת תעמוד במרחב הציבורי ותיענה במשיכת כתף צריכה להדיר שינה מעינינו. אסור לפטור אותה כעוד פרובוקציה.

מאחורי הקריאה לשחרר את הרוצח עומדת האפשרות הנוראה שהחברה הישראלית תפסיק לראות במעשהו הנתעב – מעשה אסור בתכלית, שחלילה תחדל מלהתייחס אליו כאל קו אדום שלעולם אין לחצות.

שלושים ואחת שנים אינן תקופת צינון לרצח ראש ממשלה. והמרחק מן הפשע אינו מקטין את חומרתו. הציווי הלאומי שחייב לעבור מאתנו לדורות הבאים הוא ברור וחד משמעי והוא: שהרוצח לעולם לא ישוחרר. ושיהיה עליו לסיים את חייו בכלא. שלא יזכה לעולם להקלה או לחנינה כלשהי. אין לערער על כך בשום אופן.

שלושים ואחת שנים אחר הרצח הנורא, יש אנשים במדינת ישראל שעדיין מעזים להעלות על דל שפתיהם, להעלות על דל מקלדותיהם, איומים מזעזעים לרצח של נבחרי ציבור – מראש ממשלה דרך שרים, חברי כנסת ומנהיגים פוליטיים. אין מקום לאלימות פוליטית במדינה מתוקנת. אין מקום לאלימות, נקודה.

הנר שאנו מדליקים כאן היום הוא נר זכרון לראש הממשלה יצחק רבין. מנהיג דגול, אוהב עמו, שנרצח על ידי בן עוולה. אך הוא חייב להיות גם נורת אזהרה. אזהרה הנלמדת מאותו אסון נורא, אזהרה שמהדהדת את הלקח שחייב להבהב ולעבור מדור לדור״.