תמונתו של סמל עילי בר-שדה ז"ל אוחז במגן הצטיינות שקיבל על היותו חייל מצטיין מבא"ח גולני

עילי, בנם של לימור ועוזי ואח לעמרי גדל והתחנך ברמת גן. עילי היה אדם צנוע ובעל ערכים, שהקפיד לתת לסביבתו בכל הזדמנות שרק יכל. עילי היה חבר נאמן ומצחיק ותלמיד מצטיין, ספורטאי שנהנה מאימוני ריצה, משחקי כדורסל, כדורגל וגלישה והיה אוהד מושבע של קבוצת 'מכבי תל אביב' בכדורגל ובכדורסל. עילי ניחן גם בכישרון מוזיקלי יוצא דופן ולימד את עצמו לנגן על שלושה סוגי גיטרות – קלאסית, אקוסטית וחשמלית וכן באורגן חשמלי. עם סיום לימודי התיכון יצא עילי לטייל לבדו בקולומביה ובהמשך בסרי לנקה, נהנה לצבור חוויות, לראות נופים ולהכיר אנשים חדשים במסעו בעולם. בסיום טיולו, התגייס לצה"ל והתנדב לשרת כלוחם, ושובץ בגדוד 13 בחטיבת "גולני". עילי שמח מאוד על שיבוצו ובחר להיות לוחם מתוך הערכים שהאמין בהם – אהבת אדם, ערבות הדדית והגנה על המולדת. לאורך מסלול ההכשרה גילה עילי נחישות ומוטיבציה אדירה לביצוע משימותיו בהצלחה, היה חדור מטרה, לא ויתר לעצמו גם נוכח הקשיים המנטליים והפיזיים במסלול וסייע לחבריו להתמיד ולהצליח. בזכות איכויותיו אלו קיבל עילי בטקס סיום המסלול וקבלת הכומתה אות "מצטיין מופת פלוגתי", והכומתה החומה הוענקה לו על ידי מפקד החטיבה. בבוקר השבעה באוקטובר, עילי קם עם חבריו לבוקר של מלחמה במוצב זיקים-יפתח,. את המוצב תקפו עשרות מחבלי חמאס תוך שיגור של מאות פצמ"רים ורימונים. הלוחמים נערכו לקרב וניהלו בגבורה ובאומץ לב קרבות פנים אל פנים עם המחבלים הרבים מולם. בזכות עילי וחבריו שלחמו ונפלו בקרב נמנעה כניסת המחבלים לבסיס וניצלו חייהם של עשרות חיילים, חיילות, אזרחים ואזרחיות ששהו בחמ"ל המוצב. בן 19 וחצי בנופלו.